אופנת קוקאי

שופינג בפריז

אז אחרי שבפוסט הקודם שיתפתי אתכם ביומן המסע של הטיול שלי לפריז, הגיע תורו של פוסט השופינג הכמעט שלם: מה קניתי, מה אהבתי וממה התאכזבתי. במילים אחרות: ברוכות הבאות לפוסט שיעשה לכן חשק עז להגדיל את מסגרת האשראי שלכן, ולכן, אזהרת המסע שפרסמתי במסגרת הפוסט הקודם, בהחלט תקפה גם כאן ;-). זה לכתבה המלאה
נשים יפות

פריז – יומן מסע

מעולם לא הזדקק שום אדם למשהו כמו שהזדקתתי אני לחופשה הזו בפריז, ויעידו כל מכריי - את החופשה הזו הרווחתי בצדק.  בשבועות שקדמו לנסיעתי התמודדתי עם שלל אתגרים: התקף אסטמה חריף של גור הקטן שהדיר שינה מעיני כולנו, וירוס בטן שתקף קודם את אבא תלתל ובהמשך את סתיו ועומסים בלתי נגמרים לכתבה המלאה
ג'קט פיאטים של asos

מה נשתנה הסדר הזה

האביב תמיד היה העונה האהובה עלי, אם כי בהחלט ייתכן שאני משוחדת משום שאני ילידת ה-1.5. תהא הסיבה אשר תהא, פסח בתור מבשר בוא האביב תמיד התקבל אצלי בשמחה רבה.  ג'קט פיאטים של Asos; שרשרת קצרה של Nulika; שרשרת ארוכה ישנה; טבעת של Frida שמלה: Mews לפני כמה חודשים שיתפתי אתכם בפוסט לכתבה המלאה
שמלות לחג

שמלות אביביות, משובבות ומסתובבות

עוד לא יבש דבק הנצנצים שהודבק על התחפושת של סתיו (פית הלילה - תודה ששאלתם ;-)) והנה כדברי המשורר "שמחה רבה שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא". בעוד שחלקנו עסוקים בטרדות כמו נקיונות, אצל מי נחגוג ומה נבשל, בצד הזה של המקלדת מתעסקים במה שבאמת חשוב - מה ילבשו הילדים, ואם לדייק, מה תלבשנה לכתבה המלאה
לנוח בחיק הטבע

איך יודעים שבא אביב – 5 סימנים מזהים

אם אינכם חיים בחיק הטבע או אזור עמוס פריחות, או שאינכם נמנים על בעלי האלרגיות שבדיוק כמו הפרחים מפצעים החוצה עם בוא האביב או שאין ברשותכם עולל קטן שקיבל בירושה מאימו לא רק את תלתליה המרהיבים אלא גם את היסטוריית מחלת האסטמה שלה, ייתכן שפספסתם את העובדה שהאביב החל להבליח באזורנו.  ובכן, לכתבה המלאה
שבוע האופנה גינדי

מסקנות משבוע האופנה

לרוב החיים אינם מזמנים לי אירועים שמאפשרים להבליח לרגע החוצה מחיי האפרוריים דרך כלל ולחיות לרגע קט בסרט. למרבה השמחה שבוע האופנה מספק הזדמנות נהדרת לחיות קצת בסרט במובן האסקפיסטי והטוב ביותר של המילה.  צילום: מאי דהן ; אני בחצאית של זויה סנדלר לגילדת המעצבים, חולצת לכתבה המלאה
מטפחת מאחורי הראש

דברים שקורים כשמתלבשים בחושך והרהורים על מודל יופי

האמהות מביאה עימה שלל אתגרים אבל אחד האתגרים שאף אחד לא מספר עליו כשאנחנו חוזרות לעבודה לאחר חופשת הלידה הוא אתגר ה"להתלבש בחושך" שמתלווה לאתגר ה"לברוח החוצה מהר לפני שמישהו מהילדים יתעורר".  בביתנו הקט מתחיל היום עם יקיצתו של גור מלא המרץ סביב לכתבה המלאה
אישה מתכופפת

מלנכוליה אהובתי (או עוד בלוז של חורף)

לפני כמה שנים קראתי את הספר "דור הפרוזאק" שמספר את סיפורה האישי של הסופרת אליזבת (ליזי) וורצל על מחלת הדכאון שבה לקתה, על הקשיים ועל ההתמודדות. אחד הקטעים הזכורים לי ביותר מהספר (ותסלחו לי מראש כי הציטוט אינו מדויק) הוא התיאור שלה את התפתחות הדכאון: "זה קרה באיטיות לכתבה המלאה
וופל בלגי מושחת

4 פינוקים לשבוע סוער

אם גם אתן טרם הפשרתן מהשבוע הסוער והקר שעבר עלינו, אולי הפוסט הזה יחמם מעט את הלב. חוץ מזה ידוע  שלקרוא על פינוקים ואוכל הרבה פחות משמין מאשר לאכול אותו...  הקלישאה הכי גדולה היא לכתוב כמה כיף להתכרבל בבית מתחת לפוך מול הטלוויזיה והאח (כי מותר לאישה לחלום...), אבל כמו שאמר לכתבה המלאה
דומינו אישי עם תמונות

יום האם, יום הסבתא ויום המשפחה

כל מי שאיבד פעם אדם יקר, יודע שהכאב והגעגוע לא חולפים. הזמן אמנם מכהה את תחושת האובדן אבל תמיד ישנם המועדים הללו שפתאום מחדדים שוב את הכאב והגעגוע. אחד המועדים הללו הוא יום המשפחה שלעד יזכר אצלי כ"יום האם".  לטובת המצטרפים החדשים של הבלוג (ואם אתם מבין קוראי הותיקים לכתבה המלאה