יש לי סוד

ייתכן שחדי העין ביניכם הבחינו שמאז פוסט יומההולדת 35 שלי, התאפיינו כל המראות שצילמתי בבגדי אוברסייז. אמנם חיבתי לאוברסייז קיבלה לא פעם ביטוי בבלוג (הם גורמים לי להרגיש קטנטונת ורזונת וזה נפלא), אבל הפעם, זכו הבגדים בתפקיד חשוב נוסף: להסתיר את הבטן ההולכת ומתהווה שבניגוד לסיבוב הקודם, מיהרה לצאת ולהזדקר לה החוצה.

בשורות משמחות אין מה לומר, אבל הפעם, תחושת ההתרגשות הייתה מלווה לאורך כל החודשים האחרונים, בהכרות קרובה מידי עם הבפנים של האסלה. שלושה חודשים לא פשוטים עברו על כוחותינו, והאמת, שהם עוד לא לגמרי הסתיימו, ואני כבר בשבוע 17 (מתוך 40)! גם החום הלוהט של הימים האחרונים, לא ממש עושה עימי חסד, ומוציא לי כל חשק להשקיע, להתאפר (או לחיות). 
ובכל זאת לפני שאתן רצות לקשור חצוצרות, למרות אינספור הקשיים הפיזיים, ההתרגשות גדולה ענין מפתיע בפני עצמו כי בסיבוב השני אנחנו כבר יודעים איך הולכים להראות החודשים הראשונים של כל הענין הזה, אבל כנראה שהביולוגיה חזקה מהכל, והשבוע נתבשרנו בשמחה, שגברת לוי הקטנה עומדת להתברך באח.

ענין הלבוש והאפנה הופך מאתגר מיום ליום, והפעם הצלחתי לגייס את דיוויד בואי שעדיין עולה עלי, ומכנסיים בגזרה נמוכה שאוטוטו כבר לא יסגרו.

 הימים עוברים עלי בחוסר נעימים, במצב של עילפון חלקי עם טשטשת וטפשת הריון לתפארת.

לכבוד המאורע המרגש, הצלחתי להוציא את בעלי היקר מהצד של אחורי המצלמה לפרונט (כי באמת אחרי שנתיים כבר הגיע הזמן). אז קבלו הצצה נדירה לחצי השני של המאגר הגנטי של דור ההמשך, ואם יורשה לי לומר – החצי המוצלח שבינינו.

חולצה של שוגרדדי, מכנסיים של נופר גלפז (שלאחרונה סגרה את החנות שלה – בשורה שגרמה לי עצב רב) ונעליים של יונייטד ניוד. בעלי ביקש שלא לקפח גם אותו ומספר שאת נעלי הפומה רכש ב- e-bay, את הגרביים רכש בחנות של פומה באמסטרדם, מכנסיים מחנות אאוטלט של נייקי וחולצת הפולו של גאפ. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *