DSC_4917

לחגוג כמו שדיוניסוס ציווה

ההריון הראשון שלי עבר עלי בהתרגשות רבה. למעט בחילות ועייפות בגבולות הסביר בשליש הראשון, הוא חלף בקלות, בהתרגשות וציפייה. כשנתבשרתי שאני צפויה להביא לעולם גברת והיצור שבבטן הפך מ"thing" ל"תינוקת" ההתרגשות גדלה עוד יותר. החל מהשלב הזה התחלתי לחשוב עליה, לדמיין אותה ולדבר איתה באופן לכתבה המלאה
20151219-DSC_0070-2

יומהולדת ועשור

אני ובעלי התחלנו לצאת באופן לא רשמי אי שם בחודש נובמבר לפני קצת יותר מעשר שנים. באופן לגמרי רשמי, הפכנו לזוג בחודש דצמבר לפני עשר שנים בדיוק. בחנוכה של חודש דצמבר 2005 הזמנתי אותו לבית הורי ביבנה להדלקת נרות בסגנון ירושלמי מבית אבא (שזה בעיקר אומר לשיר את "הניירות הללו" בלחן ייחודי לכתבה המלאה
20151211-IMG_1798

מקוק למטרנה

על אף השם הטיזרי זה לא הולך להיות פוסט בסגנון "וידויה של אשת מסיבות". את המשפט החביב הזה שמעתי לפני כמה שנים מפיו של רן שריג ב"מחוברים" כמטפורה (או שלא??) לשינוי כנראה הגדול בחיים במעבר מזוג בליין חסר מחויבויות לזוג הורים. מדובר בשינוי כל כך גדול ומטלטל שאחרי זמן לא כל כך רב החיים שלפני לכתבה המלאה
20151103-DSC_0173

הצד השני של המצלמה

לא הייתי מאלה שחיידק הצילום דבק בהם. במסגרת שלל טיולי בעולם (בעיקר הארוכים שבהם אחרי הצבא - הודו ודרום אמריקה) בקושי הוצאתי את המצלמה, וגם את מעט התמונות שכן צילמתי, לא טרחתי מעולם לסדר באלבום ועד היום הן מפוזרות בין שלל שקיות. אודה ואתוודה שאפילו הדיסק ובו תמונות החתונה שלנו אבד לכתבה המלאה
giphy2B252812529

And nothing else matters

ימים לא פשוטים עברו השבוע על כוחותינו. אלו מביניכם שעוקבים אחרי בחודשים האחרונים "זכו" בין היתר ללוות אותי באינספור קיטורים על ההריון וקשייו. אמנם קיטורים שעטופים במנה גדושה של הומור עצמי אבל עם subtext שלא מותיר מקום לספק. והנה, כמו שאמא שלי הייתה אומרת לי לפעמים כשהייתי קטנה ובכיינית: לכתבה המלאה