שבת מנוחה עאלק

מידי שישי הבת שלי שרה בגן את השיר: "היום יום שישי, היום יום שישי, מחר שבת, מחר שבת שבת מנוחה". אז זהו, שלא. אחד הגילויים המרעישים בעקבות המעבר מילד אחד לשני ילדים הוא העובדה המצערת שמעכשיו אי אפשר יותר להימרח בבית במהלך השבת וחייבים לבלות את השבת מחוץ לבית בפעילות שכוללת עוד אנשים, עדיף עם ילדים בגילאים דומים ולא – בית קפה למרבה הצער, לא נחשב פעילות. כך, הפכנו גם אנחנו לקלישאה של משפחה ישראלית שמתכננת 8 שבתות קדימה כדי שלא נמצא את עצמנו חלילה ללא תכנית מוגדרת ועם שני ילדים שמתחרים בבית מי צורח יותר חזק. 
אחרי שתי שבתות סוערות וגשומות יצאה סוף סוף השמש ולאחר התלבטות בין פעילות ט"ו בשבט שכללה נטיעות עצים לבין רביצה בפארק הגענו למסקנה המתבקשת שרביצה בשמש לוקחת התעסקות בבוץ ונפגשנו עם חברים בפארק הרצליה. חוץ מזה אני ובעלי ידועים בקרב סביבתנו כקוטלי עציצים סדרתיים ואפילו את עציץ הסיגליות שהילדה הביאה לנו באהבה רבה מהגן שכחנו באוטו. אבל בצד החיובי של הענין, עדיף לשכוח את העציץ ולא את הילדה…
לרגל ט"ו בשבט החלטתי שמן הראוי להתעטות בפרחים וצמחי נוי ורק לקוות שהעולל הקטנטן יחליט לחוס על עליונית הקטיפה הנהדרת הזו ממנגו כשהוא מחליט לפלוט ולכוון במקום זה היישר לדשא. 
חדי העין יכולים להבחין שגם החולצה של הנסיכה לבית לוי-בן חנוך מעוטרת בשלל צמחים צבעוניים וציפור ירוקה. בניגוד למצופה, החולצה נבחרה דווקא על ידי אבא, שללא ספק התרגל כבר לחיי ה- Instagram husband
משקפיים מחנות יד שניה בלונדון. 
סיכה של "העולם המופלא של גיא גיל"
בנימה שמשית ומחויכת (בזכות בעלי ישנתי הלילה 5 שעות שינה כמעט רצופות!!) אאחל שבוע נפלא לכולם. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *