חמישה דברים שנשבעתי שלא לעשות

אין דבר מרגיז יותר מלשמוע דוגמנית יפהפיה שבורכה בכל מה שאפשר להיות מבורך בו מצהירה בראיון ראשון אחרי לידה (שהייתה עבורה "חוויה אלוהית" ולא סיוט של 24 שעות כמו הלידות של עבדתכן הנאמנה) בעינים בורקות ש"האמהות שינתה אותה". ובכן, גם אותי היא שינתה. מאז שאני אימא הפכתי עייפה, קוטרית וקצרת רוח. ואם כל זה לא מספיק, באופן בלתי נשלט אני מוצאת את עצמי עושה שלל דברים שנשבעתי בעברי השפוי ורווי שעות השניה שלעולם לא אעשה.

לפניכם הרשימה הבלתי ממצה:

 

 ילדים:
גילאי 16 עד 18 מאופיינים בשלל הצהרות שנשבענו שנעשה או לא נעשה וכשהפרחנו אותן לאוויר האמנו בכל ליבנו, מאודנו והורמוניותינו באמיתותן, אבל כמו פוליטיקאי ביום שאחרי הבחירות רובן ככולם התנדפו עם רוח הנעורים. בערך זה אפשר למצוא הצהרות כמו: אני ודני בחיים לא ניפרד, אני ועירית נהיה חברות לנצח, אני אף פעם לא אהיה כמו כולם, אני לעולם לא אביא ילדים.
אני לעולם לא אהיה כמו אלה שמתלבשות כמו הבת שלהן:
לפני שנהיתי אמא לבת לא הבנתי (שלא לומר בזתי) אמהות שפועלות כאחרונת הדודה הפולנייה ומתאימות את שמלתה של הבת (או במקרה היותר מטריד: של הבן) לשמלתן שלהן. ואז… נולדה לי בת שכל מה שהיא רוצה לעשות זה לחקות אותי, להתלבש כמוני, להתאפר כמוני, להראות כמוני ובקיצור להיות mini me. זה כה מגלומני שזה ממכר.
 

שמלות: לילי ותום; שרשרת: עילית שר;

אני נועלת שני בר; סתיו נועלת נעלי נמרוד

הזוגיות שלנו לא תפגע:
למרבה הצער אין לי אלא לציין את אחת הקלישאות הידועות: הזוגיות היא הדבר השני שנפגע. הראשונה היא רצפת האגן. ילדים אמנם מכניסים קסם שקשה לתאר במילים, אבל הדינמיקה הזוגית הופכת מרומנטית ומפרגנת לחשבונאות, פנקסנות ולתחרות של מי סובל יותר (הנשים. ברור). מה הפתרון? סבא וסבתא. ככל שתרבו להעמיס עליהם את הילדים כך ייטב מצבכם. ואם לא מאוחר מידי: קשירת חצוצרות. או סירוס.

מכנסיים וחולצה: אלף אלף; שרשרת ארוכה: קולבט

 
אני לא אהיה מהאמהות האלה שמזניחות את עצמן:
בזה אני דווקא מצליחה לעמוד עד כדי פתט. או כמו שאמא אחת שאלה אותי בחופשת הלידה האחרונה בפליאה: "ככה את מתלבשת לשחק בגינה??"
 
כשאני אהיה אמא אני אתחיל לבשל:
בהנחה ש"חביתה" לא נחשב לבשל, אין לי אלא לסכם סעיף זה ב-"חחחחחחחחח" גדול ומתגלגל. אני והמטבח מעולם לא היינו חברים. תקופות מסוימות התיידדנו קלות אבל כנראה שיש חברבורות שאי אפשר להפוך. מצד שני, בזכות זה גידלתי ילדה אנינת טעם שיודעת סושי מהו ועכשיו תוכל לעשות יופי של סטאז' לאחיה התינוק שבדיוק עבר לאכול מוצקים. מהסופר.

ולסיום רגע של זן מפיו של א. אינשטיין (לא אריק. השני 😉  ): "יש שני דברים שהם בלתי מוגבלים: היקום והטפשות האנושית, ואני לא בטוח לגבי היקום." זה לא באמת קשור לפוסט, אבל אותי זה הצחיק. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *