תזכורת

שנה אחרי שגור נולד בבית חולים מאיר בכפר סבא נראה היה שהוא נתקף געגועים למקום הולדתו ולכן בעקבות וירוס נדיר ומרושע חזרנו לסיבוב נוסטלגיה כשהפעם חלפנו על פני הכורעות ללדת ונכנסו בכניסה השניה המובילה למחלקת מיון ילדים. 

אך אל נא תתנו לקורטוב ההומור והציניות להטעות אתכם: החוויה הייתה רחוקה מלהיות פשוטה או משעשעת ולוותה בכמה וכמה תסריטי אימה שהתרוצצו לי בראש שיכולים להוות בסיס לעוד עונה מאוסה ולעוסה של "האנטומיה של גריי". כנראה שזו בדיוק הסיבה שטיול ה- All included לכפר סבא שכלל לילה במיון, שלושה לילות במחלקת ילדים ואבחנה רפואית אחת היוו עבורי תזכורת חזקה עבור מה שבאמת חשוב.

מה באמת חשוב מה באמת חשוב

היום שלי נראה כמו כל יום של אם טיפוסית: מתחיל מוקדם מידי בבוקר וממשיך במירוץ תמידי לעבודה. המירוץ להספיק הכל ממשיך לו גם במהלך יום העבודה ותמיד אני יוצאת בדקה ה-90 לאסוף את הילדים שנשארים אחרונים בגן. מידי יום נשבר לי הלב מחדש כשאני מתמודדת עם עיני האיילה העצובות של סתיו ששואלת למה אני לא באה לקחת אותה לפני שמתחיל הצהרון כמו אמא של אלין.

נר לי נר לי נר לי נר לי

אחרי איסוף הילדים מהגנים נשארות שעתיים של זמן איכות עם הילדים אלא שהגדרה של גור ל"בוקר" היא השעה 5 ולכן הוא הופך כבר בשעה 18:00 לדלעת. בין שבע לשמונה מתחילים ענייני אמבטיות, סיפורים וטקסי השינה שמלווים באינספור וויכוחים עם סתיו על כל דבר שהוא. אחרי שהם נרדמים, אני מדליקה את המחשב וממשיכה לעבוד, או לערוך, או לכתוב. 

בין אינספור המשימות, המטלות והחיים אני חשה שהעיקר התפספס…

גור באשפוז גור באשפוז

נתחיל עם החדשות הטובות. אנחנו בבית וגור מתאושש לאט לאט ואיתו גם אנחנו. אבל דווקא החוויה המפחידה הזו בשילוב עם השנה שמסתיימת לה, הביאו עימם חשבון נפש ושלל החלטות חדשות. 

img_20161222_160415_221

בתוך הכאוס המלחיץ הזה, זמני נחלק לשניים: הזמן בבית החולים עם גור או הזמן בבית עם סתיו. כל משימה אחרת, ירדה זמנית מסדר היום ופתאום זכיתי בזמן איכות עם כל אחד מהילדים שלי לחוד: ברגעים שגור היה קצת יותר מאושש ישבנו יחדיו על כורסת בית החולים, שיחקנו "מסירות" עם הכדור ושרנו "ידיים למעלה על הראש" מיליון פעם לפחות, מבלי שהסתכלתי ולו פעם אחת על השעון או על הטלפון. 

מסיבת חנוכה בגן מסיבת חנוכה בגן

ביום שישי בבוקר כשגור עוד היה מאושפז, הלכתי עם סתיו למסיבת חנוכה בגן שהייתה מפתיעה בכמות ההשקעה שבה ונראתה דומה יותר בכמות הנאמברים שהוצגו לפסטיגל מאשר למסיבת חנוכה של ילדים בני 4-5 ;-). ישבתי נרגשת והבטתי בסטארית הקטנה ששרה, רקדה, התרגשה וחיממה את הלב מבלי שבדקתי ולו פעם אחת את המיילים מהעבודה, את התנועה בבלוג או את מספר העוקבים באינסטגרם. 

החנוכיות בגן החנוכיות בגן

בעקבות המאורע ולרגל השנה החדשה החלטתי שתי החלטות משמעותיות. הראשונה היא להאט. להאט את קצב החיים, להאט את קצב העבודה, להאט את קצב הריצות, להאט את מהירות הנהיגה בכביש, להאט את זרם המחשבות, להאט את קצב פעימות הלב, להאט את הזמן שעובר כל כך מהר וחומק מבין האצבעות. 

לעצור את הרגע לעצור את הרגע

ההחלטה השניה היא להפחית. להפחית משימות, להפחית לחצים, להפחית צריכה מיותרת, להפחית פחממות ריקות וסוכרים לבנים, להפחית כעסים, להפחית את מספר הקללות שאני מסננת בלב, להפחית את משך הזמן שאני מבלה ברשתות חברתיות ולבלות יותר עם אנשים אמיתיים. 

facetune-201612281171303910

ועכשיו נותר רק ליישם 🙂

 

שנה אזרחית טובה לכולנו. 

18 תגובות על “תזכורת

  1. chimney repair 01 נוב 2017 / 9:09 pm

    608084 517684We maintain your page. Watch it offline again soon. Really fascinating write-up. 93652

  2. make money with a iphone 15 אוק 2017 / 6:59 am

    708867 980649Hello there! I could have sworn Ive been to this blog before but following reading through some of the post I realized its new to me. Anyhow, Im undoubtedly pleased I located it and Ill be book-marking and checking back often! 717029

  3. מיכל אגם 04 ינו 2017 / 1:31 pm

    העיקר הבריאות, מסכימה איתך ולכן החלטתי באופן יזום לא לשים את הפייסבוק בנייד במודע. שתיהיה שנה טובה ורגועה

    • הילה בן חנוך-לוי 04 ינו 2017 / 7:02 pm

      זה רעיון נהדר! וויתרתי על ההתראות של פייסבוק אבל הרעיון שלך מוצלח יותר.

  4. ענת 04 ינו 2017 / 11:17 am

    החלטות מעולות, לוקחת כמה מהן לעצמי…
    בריאות לכולם!!

    • הילה בן חנוך-לוי 04 ינו 2017 / 7:02 pm

      תודה יקירה. חורף בריא וחמים לכולנו.

  5. מיכל מנור 03 ינו 2017 / 7:13 pm

    הילה יקרה, מאחלת לך ולבני המשפחה שנה בריאה ושתצליחי לעמוד בהחלטות החדשות.

    • הילה בן חנוך-לוי 04 ינו 2017 / 9:05 am

      תודה רבה יקירה

  6. Meitalat 03 ינו 2017 / 7:11 pm

    הילה יקרה,
    כתבת כל כך יפה ומרגש וכשהמילים יוצאות ישר מהלב, מהבטן, הן מקבלות משמעות כל כך חזקה ואמיתית. אז אכתוב לך שאני מבינה, מזדהה, מלאת אמפתיה אבל יותר מהכל הכנות והכוונה נכנסו ישר ללב וכוונה היא חצי מהדרך אם לא רובה, אז את לגמרי שם! תיהי גאה.

    • הילה בן חנוך-לוי 04 ינו 2017 / 9:07 am

      היי יקירה. תודה רבה לך על המילים החמות. כרגע אני מרגישה בעיקר חששות בנוגע לאיך ליישם ומה יהיו ההשלכות… הגאווה אני מניחה תגיע כשיהיו תוצאות :-). חורף בריא לכולנו

  7. הדס 02 ינו 2017 / 6:35 am

    מקסים! האיחול הכי משמעותי וחשוב הוא שתצליחי ליישם (וכולנו איתך) 💜

    • הילה בן חנוך-לוי 02 ינו 2017 / 6:54 am

      תודה יקירה. לו יהי.

  8. שירה פורר 01 ינו 2017 / 9:30 pm

    אז קודם שמחה שאתם אחרי וכמה שזה היה נורא אלו באמת האירועים שמזכירים לנו כמה הכל זניח לעומת המשפחה והילדים שלנו כי כל כך קל לשכוח במירוץ הזה שנקרא חיים ובעולם הוירטואלי שנקרא פייסוש. מאחלת לך שתצליחי ליישם ואולי הצעד הראשון הוא להיות בלוגרית במשרה מלאה 😉 שנה טובה!

    • הילה בן חנוך-לוי 02 ינו 2017 / 6:55 am

      הלוואי! הבעיה היא שכבלוגרית (ועוד אופנה) אני יותר מבזבזת מאשר מכניסה…

  9. לילו 31 דצמ 2016 / 1:37 pm

    רגע, זה אומר שאת תקללי יותר בקול רם? 🙂

    שנה טובה ורגועה אהובה שלי!

    • הילה בן חנוך-לוי 31 דצמ 2016 / 7:47 pm

      בחזרה אליך אהובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *