אישה מתכופפת

מלנכוליה אהובתי (או עוד בלוז של חורף)

לפני כמה שנים קראתי את הספר "דור הפרוזאק" שמספר את סיפורה האישי של הסופרת אליזבת (ליזי) וורצל על מחלת הדכאון שבה לקתה, על הקשיים ועל ההתמודדות. אחד הקטעים הזכורים לי ביותר מהספר (ותסלחו לי מראש כי הציטוט אינו מדויק) הוא התיאור שלה את התפתחות הדכאון: "זה קרה באיטיות לכתבה המלאה
וופל בלגי מושחת

4 פינוקים לשבוע סוער

  אם גם אתן טרם הפשרתן מהשבוע הסוער והקר שעבר עלינו, אולי הפוסט הזה יחמם מעט את הלב. חוץ מזה ידוע  שלקרוא על פינוקים ואוכל הרבה פחות משמין מאשר לאכול אותו...  הקלישאה הכי גדולה היא לכתוב כמה כיף להתכרבל בבית מתחת לפוך מול הטלוויזיה והאח (כי מותר לאישה לחלום...), אבל לכתבה המלאה
דומינו אישי עם תמונות

יום האם, יום הסבתא ויום המשפחה

כל מי שאיבד פעם אדם יקר, יודע שהכאב והגעגוע לא חולפים. הזמן אמנם מכהה את תחושת האובדן אבל תמיד ישנם המועדים הללו שפתאום מחדדים שוב את הכאב והגעגוע. אחד המועדים הללו הוא יום המשפחה שלעד יזכר אצלי כ"יום האם".  לטובת המצטרפים החדשים של הבלוג (ואם אתם מבין קוראי הותיקים לכתבה המלאה
אגדת יער

משנכנס אדר, או אגדה לכבוד פורים

תחפושות מיוחדות לפורים שנתפרות בעבודת יד ונעשות בהמון כישרון ואהבה. לכתבה המלאה