חרדת ביצוע

קצת פחות מארבע שנים חלפו מהרגע ששילחתי את הפוסט הראשון בבלוג ברחבי הרשת בחשש כבד. ייתכן שתופתעו לשמוע (ואם לדייק, לקרוא), אבל עד לפני כמה שנים אפילו פייסבוק לא היה לי. בשעה שההתלהבות מהרשת הצוקרברגית הייתה בשיאה, העדפתי אני להשאר באלמוניותי המנותקת, ולכן זה לא מפתיע (לפחות לא אותי) שאת הלילה הראשון שלאחר שליחתו של הפוסט הראשון בבלוג לכולי עלמא, ביליתי עם התקף חרדה קל עד בינוני. 

כובע מחנות יד שניה

כובע: חנות יד שניה; טבעת גדולה עם אבן: Petit delights Jewelry

השנים חלפו והתקף החרדה לא נשנה (לפחות בענף הזה…) אבל גם היום יציאתו של פוסט חדש מלווה במתח, מעקב אובססיבי אחר תנועת הקוראים בזמן אמת, טירדה מכמות התגובות המעטות בפייסבוק ותהיות כלליות האם הוא טוב מספיק, האם ירצו לקרוא אותו ומה בעצם חושבים עלי באמת הקוראים?

הרהורים

סיכת פרח: העולם המופלא של גיא גיל

טיול ביער

כטיבן של חרדות, גולשת גם שלי אל מעבר לגבולות התוכן הכתוב, ובכל פעם שאני פוגשת מישהו שאינו מכיר אותי ומזהה אותי מהבלוג או מהאינסטגרם אני חרדה שמה הוא מתאכזב מגרסת המציאות ובראשי מדמיינת את השיחה שיערוך עם חבריו לגבי הפער שבין האשליה שבבלוג לאני האמיתית. 

דרמה תקופתית

אמנם קטונתי מלהקרות "סופרת" אך ברשותכם, סוג של יוצרת ולכן חשבתי שחודש הספר העברי הוא זמן מצוין להרהורים וחשבון נפש על יצירה ונפגשתי עם דורון עופר שלאחרונה התארח אצלכם על המסך בתכנית המצוינת "ג'ודה" בה שימש דורון כעוזר במאי וגם כיכב בפרק הראשון בתור הלבנני הכריזמתי והמאיים שציון ברוך מנצח במשחק פוקר (וסליחה על הספוילאר ;-)), לסשן צילומים ושיחה על יצירה. 

אופנה לפלאס סייז

דורון עופר

מה מעסיק אותך בימים אלו?

במקצועי אני עוזר במאי בסרטי קולנוע וטלוויזיה. נכון לעכשיו אני עובד על סדרה בשם "איפה אתה חי".

שבוע הספר

וינטאג'

מהי יצירה בעיניך?

היצירה היא בעיני נקודת המפגש שבה הגשמה פוגשת דימיון וחזון. בעיני יצירה הופכת משמעותית כשיש לה ערך רגשי והיא נוגעת בלב של הצופה. זה המקום שבו ליצירה יש את הכוח לחולל שינוי אמיתי. 

צילום אומנותי

שרשרת: רתם אגמון

אישה צוחקת

איך הגעת לעולם הצילום?

קיבלתי מתנה ליומהולדת 17 מצלמה. עד גיל 25 צילמתי לא מעט ואז מסיבה שאינה זכורה לי (20 שנה, לך תזכור…) הפסקתי לצלם ביום בהיר אחד. בגיל 46 קניתי מצלמה והתחלתי שוב לצלם, הפעם, בהשראת הסרטים שבהם הייתי מעורב. 

בלוג צילום

בית ספר לאופנה

שרשרת: רתם אגמון

איפה אתה מרגיש שהיצירה תופסת אותך?

יצירה תופסת אותי בכל דבר שאני עושה ולא רק במה שנתפס כ"אומנות". יצירה נמצאת בבישול, בתכנון, בכתיבה, בצילום, בגינון וכמובן במוזיקה. 

פינטרסט

טבעת גדולה: Petit delights Jewelry

איזה קשיים היצירה מערימה עליך?

אני מוצא שהקשוי הגדול ביותר שלי הוא להיות משוחרר מספיק באופן כזה שהיצירה תוציא ממני משהו חדש. עם הזמן גיליתי שקשה לי להתחיל דברים חדשים מאפס ובמקומות האלה נדרשת לי אמונה חזקה מאוד בעצמי והתמסרות לתהליך היצירה. הפסיכולוג הקטן שבי טוען שהשורשים לקושי שלי לפרוח כאדם בוגר נעוצים במגבלות שמטילים עלינו כילדים שרק רוצים לפרוח ולגלות את העולם. אבל אולי זה התיקון שהיצירה מאפשרת לנו: ליצור כאילו אתה ילד מבלי להיות כזה :-).

אישה בורחת מבשורה

גופיה: COS; חצאית לבנה: Blush

ועם מילים יפות שכאלה, כל שנותר הוא להודות לדורון על הצילומים הנפלאים שפה, על החברה ועל התשובות מעוררות ההשראה והמחשבה. אם אתם אנשי אינסטגרם, ממליצה בחום לעקוב אחר הפיד של דורון שמלא וגדוש בצילומים אומנותיים ומעלי רגש מהסטים שבהם הוא עובד, ובכלל. 

בית ספר לכתיבה

אם נהנית, צחקת, אהבת או אפילו רק סימפטת, אשמח מאוד לשמוע את התגובה שלך למטה, וישמח אותי לא פחות, אם תפנקי ב"לייק" בעמוד הפייסבוק של "תלתלים"

20 תגובות על “חרדת ביצוע

  1. תהילה אור 16/08/2017 / 07:01

    אהבתי. את הכתיבה ואת הצילומים. עובר משהו עדין ואמיתי. נעים.

  2. נועם הבת 08/07/2017 / 09:05

    אני עוקבת שקטה כבר הרבה זמן, ואנצל את החשיפה הזו שלך כדי להגיד שאני נהנית מאוד לקרוא אותך ולצפות בצילומים מלאי החן והקסם שמלווים את הבלוג. בתור ג'ינג'ית, אמא לתינוק וחובבת אפנה אני מזדהה עם הרבה מהתוכן.

  3. תמר 04/07/2017 / 16:01

    תמונות באווירת וינטאג׳ נהדרת! מקסים 🙂

    • הילה בן חנוך-לוי 05/07/2017 / 05:48

      תודה רבה יקירה. יש לי חיבה גדולה לסגנון הוינטאג'י

  4. נעמה אורבך 04/07/2017 / 12:48

    נהדר ומהורהר. אהבתי במיוחד את הרעיון של הפתקים שתלויים על גזע העץ, כמו מין משחק סודי. ובתור מי שפגשה אותך לא מזמן לראשונה "במציאות" ממש לא הרגשתי פער 🙂 מקסימה כאן ובמציאות.

    • הילה בן חנוך-לוי 05/07/2017 / 05:49

      את נפלאה. הפתקים היו רעיון של דורון וכשחשבתי מה לרשום עליהם בעצם הפחתי אותם ללוח השראה לייב.

    • הילה בן חנוך-לוי 05/07/2017 / 05:49

      תודה רבה יפתי. דורון אלוף בתאורה. מנסה ללמוד ממנו בינתיים ללא הצלחה רבה

  5. נלי 04/07/2017 / 11:14

    אני כך כך מזדהה עם "החרדת ביצוע" עליה דיברת!! ואת כותבת אמיתי וקולח… תענוג לקרוא!!

    • הילה בן חנוך-לוי 05/07/2017 / 05:51

      תודה רבה. אני מניחה שכל בלוגרית שחושפת את עצמה מבינה על מה אני כותבת. בסופו של יום, אנחנו מגישות חתיכה קטנה מאיתנו בכל פעם ומקוות שיתייחסו אליה בכבוד.

  6. לירון 03/07/2017 / 18:10

    מקסים! איזו אווירה מהממת, כמו באגדה.

    • הילה בן חנוך-לוי 05/07/2017 / 05:53

      תודה רבה יקירה. להעצמת האפקט, הכל צולם עם עדשת וינטאג' בת יותר מ-50 שנה

  7. תמר בהרב 03/07/2017 / 10:59

    מרתק! והתמונות נראות ממש מתוך סצנות קולנועיות, וואו!

    • הילה בן חנוך-לוי 03/07/2017 / 17:31

      תודה יקירה. אין ספק שדורון שהוא עזור במאי במקצועו יודע לביים אותי היטב. התמונות אגב צולמו בעדה בת חמישים שנה!

  8. מיכל מנור 29/06/2017 / 19:35

    לדעתי את בעצם שחקנית בפוטנציה…אוהבת את הבחירות היצירתיות שלך בכל פוסט מחדש.

    • הילה בן חנוך-לוי 30/06/2017 / 10:15

      עלית פה על פנטזיה ישנה נושנה שלי….

  9. חן סיון 29/06/2017 / 18:30

    נכון מאוד, הילה
    את אכן יוצרת
    כתיבה ויצירה של בלוג, ושל כל אחד מהפוסטים שבו, הם תהליך יצירתי
    חד משמעית
    .
    הבלוג המקורי שלי, 'אופנאית' באתר סלונה, גם הוא כמעט בן 4 שנים
    עד שהתחלתי לכתוב, העברתי שנים בעשייה לא יצירתית לפרנסתי
    למרות המקצוע שלי – עיצוב אופנה.
    המוצא היחיד שמצאתי אז ליצירתיות הכלואה בי היה במטבח
    הייתי מבשלת די מדהים.
    מיום שהתחלתי לכתוב, אני מבשלת פחות טוב. לשמחתי
    .
    הפוסט הזה שלך מקסים
    וגם האיש שצילם אותך, והשיחה המקסימה שביניכם

    • הילה בן חנוך-לוי 30/06/2017 / 10:16

      חן, ריגשת אותי מאוד. תודה לך.
      הלוואי ויום אחד אצליח לעשות רק את מה שאני אוהבת ומוציא ממני יצירתיות גם לפרנסתי.

      אגב, עם או בלי בלוג, במטבח אני פשוט אסון…

  10. הילה בן חנוך-לוי 29/06/2017 / 14:56

    את יכולה לתאר לעצמך איך נראתה החצאית הלבנה הזו אחרי כמה שעות צילומים ביער…

  11. הדס 29/06/2017 / 07:05

    תמונות מהממות!! אהבתי את הלוק הלבן ממש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *