קצת פחות מארבע שנים חלפו מהרגע ששילחתי את הפוסט הראשון בבלוג ברחבי הרשת בחשש כבד. ייתכן שתופתעו לשמוע (ואם לדייק, לקרוא), אבל עד לפני כמה שנים אפילו פייסבוק לא היה לי. בשעה שההתלהבות מהרשת הצוקרברגית הייתה בשיאה, העדפתי אני להישאר באלמוניותי המנותקת, ולכן זה לא מפתיע (לפחות לא אותי) שאת הלילה הראשון שלאחר שליחתו של הפוסט הראשון בבלוג לכולי עלמא, ביליתי עם התקף חרדה קל עד בינוני.
מה זה אומר להיות אומן
כובע: חנות יד שניה; טבעת גדולה עם אבן: Petit delights Jewelry
השנים חלפו והתקף החרדה לא נשנה (לפחות בענף הזה…) אבל גם היום יציאתו של פוסט חדש מלווה במתח, מעקב אובססיבי אחר תנועת הקוראים בזמן אמת, טרדה מכמות התגובות המעטות בפייסבוק ותהיות כלליות האם הוא טוב מספיק, האם ירצו לקרוא אותו ומה בעצם חושבים עלי באמת הקוראים?
סיכת פרח: העולם המופלא של גיא גיל
כטיבן של חרדות, גולשת גם שלי אל מעבר לגבולות התוכן הכתוב, ובכל פעם שאני פוגשת מישהו שאינו מכיר אותי ומזהה אותי מהבלוג או מהאינסטגרם אני חרדה שמה הוא מתאכזב מגרסת המציאות ובראשי מדמיינת את השיחה שיערוך עם חבריו לגבי הפער שבין האשליה שבבלוג לאני האמיתית.
אמנם קטונתי מלהקרות "סופרת" אך ברשותכם, סוג של יוצרת ולכן חשבתי שחודש הספר העברי הוא זמן מצוין להרהורים וחשבון נפש על יצירה ונפגשתי עם דורון עופר שלאחרונה התארח אצלכם על המסך בתכנית המצוינת "ג'ודה" בה שימש דורון כעוזר במאי וגם כיכב בפרק הראשון בתור הלבנני הכריזמתי והמאיים שציון ברוך מנצח במשחק פוקר (וסליחה על הספוילאר ;-)), לסשן צילומים ושיחה על יצירה.
מה מעסיק אותך בימים אלו?
במקצועי אני עוזר במאי בסרטי קולנוע וטלוויזיה. נכון לעכשיו אני עובד על סדרה בשם "איפה אתה חי".
מהי יצירה בעיניך?
היצירה היא בעיני נקודת המפגש שבה הגשמה פוגשת דימיון וחזון. בעיני יצירה הופכת משמעותית כשיש לה ערך רגשי והיא נוגעת בלב של הצופה. זה המקום שבו ליצירה יש את הכוח לחולל שינוי אמיתי.
שרשרת: רתם אגמון
איך הגעת לעולם הצילום?
קיבלתי מתנה ליומהולדת 17 מצלמה. עד גיל 25 צילמתי לא מעט ואז מסיבה שאינה זכורה לי (20 שנה, לך תזכור…) הפסקתי לצלם ביום בהיר אחד. בגיל 46 קניתי מצלמה והתחלתי שוב לצלם, הפעם, בהשראת הסרטים שבהם הייתי מעורב.
שרשרת: רתם אגמון
איפה אתה מרגיש שהיצירה תופסת אותך?
יצירה תופסת אותי בכל דבר שאני עושה ולא רק במה שנתפס כ"אומנות". יצירה נמצאת בבישול, בתכנון, בכתיבה, בצילום, בגינון וכמובן במוזיקה.
טבעת גדולה: Petit delights Jewelry
איזה קשיים היצירה מערימה עליך?
אני מוצא שהקשוי הגדול ביותר שלי הוא להיות משוחרר מספיק באופן כזה שהיצירה תוציא ממני משהו חדש. עם הזמן גיליתי שקשה לי להתחיל דברים חדשים מאפס ובמקומות האלה נדרשת לי אמונה חזקה מאוד בעצמי והתמסרות לתהליך היצירה. הפסיכולוג הקטן שבי טוען שהשורשים לקושי שלי לפרוח כאדם בוגר נעוצים במגבלות שמטילים עלינו כילדים שרק רוצים לפרוח ולגלות את העולם. אבל אולי זה התיקון שהיצירה מאפשרת לנו: ליצור כאילו אתה ילד מבלי להיות כזה :-).
גופיה: COS; חצאית לבנה: Blush
ועם מילים יפות שכאלה, כל שנותר הוא להודות לדורון על הצילומים הנפלאים שפה, על החברה ועל התשובות מעוררות ההשראה והמחשבה. אם אתם אנשי אינסטגרם, ממליצה בחום לעקוב אחר הפיד של דורון שמלא וגדוש בצילומים אומנותיים ומעלי רגש מהסטים שבהם הוא עובד, ובכלל.
אם נהנית, צחקת, אהבת או אפילו רק סימפטת, אשמח מאוד לשמוע את התגובה שלך למטה, וישמח אותי לא פחות, אם תפנקי ב"לייק" בעמוד הפייסבוק של "תלתלים".
אהבתי. את הכתיבה ואת הצילומים. עובר משהו עדין ואמיתי. נעים.
אני עוקבת שקטה כבר הרבה זמן, ואנצל את החשיפה הזו שלך כדי להגיד שאני נהנית מאוד לקרוא אותך ולצפות בצילומים מלאי החן והקסם שמלווים את הבלוג. בתור ג'ינג'ית, אמא לתינוק וחובבת אפנה אני מזדהה עם הרבה מהתוכן.
תמונות באווירת וינטאג׳ נהדרת! מקסים 🙂
תודה רבה יקירה. יש לי חיבה גדולה לסגנון הוינטאג'י
נהדר ומהורהר. אהבתי במיוחד את הרעיון של הפתקים שתלויים על גזע העץ, כמו מין משחק סודי. ובתור מי שפגשה אותך לא מזמן לראשונה "במציאות" ממש לא הרגשתי פער 🙂 מקסימה כאן ובמציאות.
את נפלאה. הפתקים היו רעיון של דורון וכשחשבתי מה לרשום עליהם בעצם הפחתי אותם ללוח השראה לייב.
צילומים קסומים! איזו תאורה נפלאה!
תודה רבה יפתי. דורון אלוף בתאורה. מנסה ללמוד ממנו בינתיים ללא הצלחה רבה
אני כך כך מזדהה עם "החרדת ביצוע" עליה דיברת!! ואת כותבת אמיתי וקולח… תענוג לקרוא!!
תודה רבה. אני מניחה שכל בלוגרית שחושפת את עצמה מבינה על מה אני כותבת. בסופו של יום, אנחנו מגישות חתיכה קטנה מאיתנו בכל פעם ומקוות שיתייחסו אליה בכבוד.
מקסים! איזו אווירה מהממת, כמו באגדה.
תודה רבה יקירה. להעצמת האפקט, הכל צולם עם עדשת וינטאג' בת יותר מ-50 שנה
מרתק! והתמונות נראות ממש מתוך סצנות קולנועיות, וואו!
תודה יקירה. אין ספק שדורון שהוא עזור במאי במקצועו יודע לביים אותי היטב. התמונות אגב צולמו בעדה בת חמישים שנה!
לדעתי את בעצם שחקנית בפוטנציה…אוהבת את הבחירות היצירתיות שלך בכל פוסט מחדש.
עלית פה על פנטזיה ישנה נושנה שלי….
נכון מאוד, הילה
את אכן יוצרת
כתיבה ויצירה של בלוג, ושל כל אחד מהפוסטים שבו, הם תהליך יצירתי
חד משמעית
.
הבלוג המקורי שלי, 'אופנאית' באתר סלונה, גם הוא כמעט בן 4 שנים
עד שהתחלתי לכתוב, העברתי שנים בעשייה לא יצירתית לפרנסתי
למרות המקצוע שלי – עיצוב אופנה.
המוצא היחיד שמצאתי אז ליצירתיות הכלואה בי היה במטבח
הייתי מבשלת די מדהים.
מיום שהתחלתי לכתוב, אני מבשלת פחות טוב. לשמחתי
.
הפוסט הזה שלך מקסים
וגם האיש שצילם אותך, והשיחה המקסימה שביניכם
חן, ריגשת אותי מאוד. תודה לך.
הלוואי ויום אחד אצליח לעשות רק את מה שאני אוהבת ומוציא ממני יצירתיות גם לפרנסתי.
אגב, עם או בלי בלוג, במטבח אני פשוט אסון…
את יכולה לתאר לעצמך איך נראתה החצאית הלבנה הזו אחרי כמה שעות צילומים ביער…
תמונות מהממות!! אהבתי את הלוק הלבן ממש