האשטג MeToo

37 שנים, קמפיין חשוב אחד ומאות אלפי נשים אמיצות בכל רחבי העולם זה מה שהיה צריך כדי שאאזור בליבי את האומץ לכתוב את הפוסט הזה, שהוא ללא ספק הפוסט האישי ביותר והחושפני ביותר שכתבתי מימי. במבט רטרוספקטיבי על חיי אני מגלה שלמרבה הצער לא פחות משאספתי, שמרתי וצברתי שלל פריטי לבוש מרשימים, צברתי גם הטרדות שהגיעו בשלל צבעים וגוונים, ומודה שלא תמיד ידעתי לזהות את הגוון ההטרדתי שבהן בזמן אמת, ובעיקר, לא ידעתי להגיב. 

היום, כשאני אמא לבת ומלמדת אותה שלא לשתוק, לא לתת לאף אחד לעשות לה משהו לא נעים, ותמיד תמיד לספר, הבנתי, שעד שאני לא איישם בעצמי את מה שאני מלמדת אותה, לא אהיה מורה כל כך מוצלחת ולכן החלטתי לפרוש את רשימת ההטרדות הלא ממצה שצברתי במהלך חיי ואיתה גם לפרוש בפניכן את ליבי ולסמוך עליכן שתנהגו בו ברגישות הראויה. 

משקפי שמש צבעונייםצילום: לימור יערי; שמלה: נטע אפרתי; שרשרת: דולצ'ה ויטה, נראתה גם בפוסט הזה; משקפי שמש: Private vintage collection

לבייביסיטר שהופקד על בטחוני כשהייתי בערך בת חמש ומשום מה חשב שחלק מהגדרת התפקיד כוללת גם התערטלות וליטוף איבר המין והפצרות בלתי פוסקות שאלטף ואנשק אותו בעצמי. 

למנהל לשעבר ש"אירח" אותי בפגישה במשרדו כשהייתי עובדת חדשה וחסרת ביטחון וסבר משום מה שהדבר ההגיוני לעשות באמצע הפגישה הוא לקום ולהתחיל לעסות את כתפיי, וכשהעזתי לקפוא ולהפסיק לדבר להעיר לי: "תמשיכי, למה הפסקת??". 

צילומי אופנהצילום: לימור יערי; שמלה: נטע אפרתי; עגילים: דולצ'ה ויטה

לצלם שלא הפסיק להתלונן על כך שאני לא מצטלמת ב"לבוש סקסי", שחשב שזה הגיוני מאוד לומר לי ש"יש לי טוסיק של ברזילאית", שהצהיר שהוא לוקח על עצמו את המשימה של להעלות לי את הדימוי העצמי (המושיע בכבודו ובעצמו), ציין שאני צריכה להתייחס אליו כמו אל רופא וטען שאני חייבת להפסיק להתבייש להחליף לידו בגדים ולסיום, ביקש לראות איך נראים השדיים שלי. 

הכניסה למלון נורדויצילום: לימור יערי; אוברול קטיפה: Mews; שרשרת "תלתלים אדומים": FRIDA handmade jewelry; נעליים: CoupleOf

שמלה בצבע ורודצילום: לימור יערי; שמלת "הילה": ורה מולייר; שרשרת: דולצ'ה ויטה; טבעת זהב גדולה: FRIDA handmade jewelry

לקואצ'ר שהנחה סדנאות פופלאריות שארכו חודשים רבים שבמהלכן סינן אט אט את הגברים מהקבוצה, הקיף עצמו בנשים, הציע להן אימונים "אישיים" שכללו (איך לא) יחסי מין מלאים או חלקיים…. כי הרי ידוע שדרך כל הארה עוברת בפין … 

שמלה ארוכה של נטע אפרתיצילום: לימור יערי; שמלה: נטע אפרתי; שרשרת ועגיל: דולצ'ה ויטה; משקפי שמש: Private vintage collection נראו גם כאן

לאיש שנוהג לשבת אחר הצהריים בקפה שמתחת לעבודתי, ושחלף על פני כמה וכמה פעמים בעודי יושבת ממתינה למנה שלי ומשלימה פערים באינסטגרם, עד שקלטתי שבכל פעם שהוא חולף על פני הוא מגניב ליטוף על זרועי.  

נחלת בנימיןצילום: לימור יערי; שמלה: In Between; צווארון: Neat, נראה גם בפוסט הזה ; עגיל פרח: דולצ'ה ויטה;

לאיש התקשורת הבכיר שהחל להתכתב איתי בזמן חופשת הלידה התכתבות לגיטימית בענייני אינסטגרם וצילום, עד שלילה אחד בשעה לא לגיטימית שלח הודעה לא לגיטימית בתירוץ הלא לגיטימי שהוא מעט שיכור.  

אוברול שחור של המותג Mewsצילום: לימור יערי; אוברול קטיפה: Mews; שרשרת "תלתלים אדומים": FRIDA handmade jewelry; נעליים: CoupleOf

לאינספור הגברים ברחבי העולם ששולחים לי מידי כמה שבועות Dick pic באינסטגרם וגורמים לי לראשונה בחיי להצטער על כך שאיני חיה במקום שבו הצנזורה שולטתתתתתתתת.

שמלה שחורה בעיצוב אילי גורןצילום: לימור יערי; שמלה: In Between; צווארון: Neat, נראה גם בפוסט הזה; עגיל פרח: דולצ'ה ויטה

לסלקטור במועדון שסירב להכניס אותי להופעה של "מוניקה סקס" כי הייתי צעירה מידי (כיתה ח') מה שלא הפריע לו להוסיף ש"אם הוא היה אח שלי, הוא היה מציץ לי למקלחת". 

שרשרת ארוכהצילום: לימור יערי; שרשרת ארוכה עם תליון: Shicoo, נראתה גם כאן; שרשרת "תלתלים": Yarden-aizic, נראתה גם  כאן; טבעת זהב גדולה:  FRIDA handmade jewelry

לשותף במשרד עורכי הדין היוקרתי שבו עבדתי, שקנה לעצמו מוניטין מוצדק של חסר טאקט אולם רק כלפינו ציבור הנשים הצעירות במשרד התבטא חוסר הטאקט בהערות על חצאיות קצרות, ולא פחות מאשר לו, לשאר השותפים (לעבירה) שלא אמרו לו לחדול…

אוברול שחור ושרשרת אדומהצילום: לימור יערי; אוברול קטיפה: Mews; שרשרת "תלתלים אדומים": FRIDA handmade jewelry; טבעת פרפר: מפריז

לשלל ההודים שסברו שאם אישה היא מערביה אז דמה מותר, או אם לדייק, עכוזה, וניצלו את הצפיפות הרבה שברחובות כדי לשלוח יד משל הייתי בהמה שאיננה פרה. 

#metooצילום: לימור יערי; שמלה: In Between; צווארון: Neat, נראה גם בפוסט הזה ; עגיל פרח: דולצ'ה ויטה;

לכל אלה ולשכמותם, וכמותי כמותם וכמותי כמותי כמותם, אני כאן כדי להצהיר קבל עם ופייסבוק שאני סיימתי לשתוק!

רגע של נחת

לפעמים בין רגעי הקיטורים מבציע לו החוצה רגע קטן של אופטימיות והכרת תודה שגורם לי לתהות מה עשיתי שמגיע לי כל הטוב כזה. כזה הוא רגע הנחת שחוויתי השבוע בזכות בעלי היקר והאהוב שלא מרבה להופיע ברשתות (או בבלוג) אבל כשזה קורה זה תמיד בלתי נשכח. 

השבוע בחר בעלי להגיב בפייסבוק לגבר שרשם ביקורת על מסעדה בתל אביב. הביקורת בעיקרה הייתה עניינית אלא שבין היתר הוא החליט לשתף את הקוראים בהגיגיו אודות קמפיין Me Too שבגללו המארחת "מרשה לעצמה" לענות לשאלתו "למה היא לא מחייכת אליו" את התשובה "אם הייתי גבר לא היית שואל אותי כזאת שאלה":

אז במקום לספר לכם כיצד השיב בעלי החלטתי שנכון יותר שגם אתן תקראו ותחוו ביחד איתי רגע של אופטימיות כי כן, יש בעולם גם גברים כאלה. 

אבא ובן ברגע מרגששני הגברים שמסבים לי נחת. רק חבל שאחד מהם גם מסב לי עייפות בלילה… 😉

מי את לימור יערי

על התמונות אחראית הצלמת לימור יערי – נשואה ואמא לשלושה, צלמת אופנה שמתמחה בצילומי street style ובעלת הבלוג המקסים "את זה" שמשלב בין נשים, צילום, אופנה וכתיבה, שבו היא משוטטת לה עם מצלמתה ומקבלת השראה מנשים עם סטייל ייחודי אבל חשוב יותר, שיש להן "את זה" ;-). בין בעלות ה"זה" שבבלוג תוכלו למצוא את קרן שביט, ענת סיני ואפילו אותי. 

לימור מגדירה את עצמה כפמינסטית ולכן היא פרטנרית נהדרת לפוסט הלא פשוט הזה, ובתור מי ששמה לעצמה מטרה שנשים, נערות וילדות שהיא מצלמת ירגישו מועצמות במסגרת או בזכות הצילומים, אין לי אלא להודות שזה לחלוטין עבד גם איתי. 

אופנת רחובצילום: לימור יערי; שמלת "הילה":  ורה מולייר; שרשרת: קרן וולף

וגם המון תודה לתמרה סנטוס טראובמן בעלת המותג "דולצ'ה ויטה"  ולטל מוסרי בעלת המותג "ורה מולייר" שהגיעו, עזרו, תמכו ועזרו לפוסט הזה לצאת אל אוויר העולם. 

עד כאן לבינתיים, ואם אהבת, חיבבת או אפילו רק סימפטת מעט אך את חשה עצמך נדיבה, אשמח אם תפנקי ב"לייק" קטן בעמוד הפייסבוק של "תלתלים" ואם את חשה הבוקר נדיבה במיוחד, אשמח אם תצטרפי לרשימת הדיוור של "תלתלים" (באמצעות אחד הפופ אפים שקופצים פה או למטה בסוף העמוד הזה מצד ימין) ותוכלי לקבל ישירות למייל את הפוסטים וגם הודעות על הגרלות שוות והנחות בלעדיות שניתנות לקוראות הבלוג על ידי שלל המעצבים המוכשרים שמשתפים פעולה עם הבלוג.

 

52 תגובות על “האשטג MeToo

  1. דוכסית בלוג אופנה 20/02/2018 / 19:29

    טוב, קראתי בשקיקה. הכתיבה שלך סוחפת! כל הכבוד על האומץ לשתף. חיבוק ענקי ממני ומכל הנשים בעולם

  2. נלי 08/01/2018 / 14:15

    אני קצת המומה בכנות, אמנם נפעמת מהכנות הכובשת שלך אבל בהלם מכמות ההטרדות שעברת.. תודה לך על האומץ לשתף

    • הילה בן חנוך-לוי 10/01/2018 / 15:02

      תודה לך על התמיכה. לצערי. הסיפור שלי הוא כל כך סטנדרטי שזה רק מכעיס עוד יותר. אני באמת מאמינה שהשינוי שקורה עכשיו יצור עולם בטוח יותר לנשים הצעירות שבדרך. 

  3. טלי 21/12/2017 / 09:09

    כבר אמרו את הכל לפני…פוסט חשוב. לא חושבת שישנה מישהי מאיתנו שחוותה לפחות פעם אחת בחייה מקרים כמו שתיארת. נהדר שהעלית את הנושא.

  4. חניתה 19/12/2017 / 20:07

    פוסט חשוב מאוד, כמעט כל אישה שהכרתי, כולל אותי, עברה הטרדות מהסוג הזה, אז נכון שנשארנו בחיים… זה ממש לא אומר שזה בסדר! כל הכבוד ששיתפת

    • הילה בן חנוך-לוי 20/12/2017 / 08:55

      תודה רבה רבה. זה עצוב שכולנו "אחת מתוך אחת". הסיבה שאני מעיזה ככה הוא מתוך תקווה ואמונה שסתיו לא תצטרך לעבור את זה גם

  5. ציפי 19/12/2017 / 12:55

    הילה היקרה, קודם כל שמחה בשבילך שכתבת על הנושא, שיתפת את מה שעברת. אני מתלבטת הרבה זמן עם הנושא, ההטרדות החלו גם אצלי מוקדם מאד, ואולי אולי הגיע הזמן לדבר. את רואה, אני עדיין מתלבטת… כמובן שאני לא מפסיקה לדבר על הנושא עם תומר וניצן, מגיל מאד צעיר, וזה אף פעם לא מספיק. שנית, הצילומים של לימור מקסימים, שמחתי להיות מצולמת על ידיה אצל קרן שביט, והיא צילמה אותך בכשרון רב, עם אאוטפיטים נהדרים.

    • הילה בן חנוך-לוי 20/12/2017 / 08:57

      תודה ציפי אהובה. ההחלטה להיחשף ככה לא פשוטה, ואם לומר את האמת חשבתי שבנקודה הזו כבר ארגיש הקלה אבל אני עדיין מרגישה מאוד מטולטלת ואפילו עוד קצת בושה… אבל, הסיבה שהחלטתי בכל זאת "לצאת לאור" או מתוך תקווה ואמונה שככל שנצא יותר ונוציא את ההתנהגויות הללו החוצה, ככה הילדים שלנו לא יצטרכו לסבול את זה בעצמם

  6. אסנת ברק 19/12/2017 / 12:53

    פוסט אמיץ וחשוב, תודה על השיתוף. והכי חשוב "והגדת לבתך…" הדוגמא האישית שלל וההתגייסות של כולנו כדי שאולי בכל זאת בנותינו לא יצטרכו לעבור את כל זה…

    • הילה בן חנוך-לוי 20/12/2017 / 08:58

      תודה רבה אסנת. אלמלא מחשבות על הבת שלי, כנראה שלא הייתי מעיזה. הלוואי הלוואי הלוואי והדור שלהם יחיה במציאות שונה לחלוטין. זה נאיבי לחשוב שנחיה בעולם ללא תקיפות אבל אני מקווה שלפחות המספרים ירדו משמעותית והן לא תהיינה "אחת מתוך אחת"

  7. נתלי תמיר 19/12/2017 / 12:21

    פוסט חזק, אמיץ, חושפני ומעודד לפעול בעניין.
    אין אחת שלא עברה הטרדות כאילו ואחרות.
    גם אותי בתור אמא לבת מתבגרת מביא אותי לא פעם ולא פעמיים לחשוב מה לספר לבת שלי בשביל לתת לה כלים להתמודד עם העולם המטריד והמפחיד שיש בחוץ ולעיתים קרובות גם ממש בפנים.
    תודה לך על ההשראה, והעלאת המודעות בנושא שכל כך מטריד את כולנו הנשים.

    • הילה בן חנוך-לוי 20/12/2017 / 08:59

      קודם כל תודה לך על המילים הללו. מודה שלמרות שעברו כבר כמה ימים מרגישה שעדיין לא התאוששתי מהחשיפה ומילים כמו שלך מחזקות ממש.
      לגבי ביתך, אני כל כך מבינה! המחשבות על הבת שלי הם היו הטריגר העיקרי לפוסט הזה אחרת, לא בטוח שהייתי מצליחה להעז…

  8. תמר ניר 19/12/2017 / 12:11

    תיארת כמה מקרים שהשאירו אותי בשוק!!! שאני לא בטוחה שלחבר להם תמונות תומך בחומרה של המצב, הם די מדברים בעד עצמם אבל אני בטוחה שאת יודעת לשים גבולות לחצופים. פעם אספר לך מה העצה הכי טובה שקיבלתי בנושא.
    האוברול מושלם וזה שבעלך נדיר, שלא לדבר על גור, אני יודעת מזמן.

    • הילה בן חנוך-לוי 20/12/2017 / 09:01

      תודה אהובה. לצערי, לאף אחד מהמקרים שתיארתי (כולל כאלה שהיו ממש לאחרונה) לא שמתי גבול. התביישתי/פחדתי/קפאתי. בגלל זה הרגשתי כל כך רע ובעיקר חשבתי על איזה מן דוגמה רעה אני לסתיו.. הפוסט הזה הוא נסיוני להכות על חטא…

  9. נטע וינשטוק 19/12/2017 / 09:14

    את אישה, חזקה, עוצמתית, ומעבר להכל טובה
    התחברתי לכל מילה שכתבת וכל הכבוד!!!
    אוהבת אותך מאוד מאוד

  10. אפרת 19/12/2017 / 08:13

    הילה, ריגשת אותי מאוד.
    המון הערכה על התעוזה להוציא הכל החוצה – חבל שזה נתפס בעינינו כאומץ מרוב שזה לא סטנדרטי,
    אבל כולי תקווה שפוסטים כאלה יצליחו לשנות ולו בקצת את המציאות.
    מאחלת לך שלא תעמדי בשום סיטואציה דומה יותר.

    • הילה בן חנוך-לוי 20/12/2017 / 09:02

      תודה רבה מותק. אחד המקרים שציינתי אירע ממש ממש לאחרונה. לצערי, לא הגבתי בזמן אמת וזה גרם לי להרגיש ממש ממש רע, ובעיקר, חשבתי על איזה מן דוגמה אני לסתיו שלי… זה בעצם היה הטריגר לכל הפוסט

  11. גלית 19/12/2017 / 07:53

    אמיצה כל כך, פוסט חשוב וחזק

  12. יפית גרוברג 19/12/2017 / 07:21

    פוסט אמיץ וחשוב לכל אישה ובעיקר לדור הצעיר. תפקידנו לעצור את ההטרדות והפוסט שלך כמו הקמפיין תורם לנושא. והאיש שלך… שאפו על התגובה שלו.

    • בוני ברנר 19/12/2017 / 08:38

      את אשה במלוא הדרה גאה בך על הדרך והאומץ לשתף גם איטימיות וכאב בדרך של פול סטייל וזאת ההוכחה שלמרות הכל את חיה את חייך בדרך שלך וממנפת הכל הכי גבוהה שאפו !!!

  13. לימור אורן 18/12/2017 / 19:43

    פוסט שמכה ומהדהד חזק מאוד!
    נדמה כי אין אישה שלא חוותה לפחות אחת מה"החוויות" הבוטות הללו.
    אשרייך על השיתוף והלגיטימציה לעוד בנות לפתוח את ליבן ולהשמיע את קולן!

    • הילה בן חנוך-לוי 19/12/2017 / 06:07

      תודה רבה רבה לך לימור. אני מסכימה איתך וזה עצוב כל כך שכולנו אחת מתוך אחת. וכן, זה כנראה לא יגמר אם לא נספר.

  14. רותם 18/12/2017 / 16:02

    שמחתי לקרוא אותך ,תודה על הפוסט הנהדר ועל האומץ ועל המחשבה. את מהממת ונהדרת

    • הילה בן חנוך-לוי 19/12/2017 / 06:08

      תודה לך על המילים החמות הללו. היה לי לא פשוט להוציא את הפוסט הזה החוצה כולל מחשבות כמו מה יחשבו עלי בבוקר שאחרי בעבודה, אבל בתור אחת שנמצאת כל כך הרבה זמן ברשת, החלטתי לשם שינוי לעשות גם משהו שיש בו קצת יותר משמעות.

  15. קרן בר 18/12/2017 / 13:55

    פוסט מרגש ואמיץ במיוחד. כל כך חשוב לא לשתוק.
    תודה על השיתוף.

    • הילה בן חנוך-לוי 19/12/2017 / 06:09

      תודה לך על המילים הללו. אני מאמינה גדולה ב"זה לא יגמר אם לא נספר". זה אולי לא יוביל לכך שלא יהיו יותר הטרדות, אבל ההתנהגויות הללו לפחות יפסיקו להחשב כלגיטימיות. לפחות ככה אני מקווה

  16. יפית פרידמן 18/12/2017 / 11:05

    עצם הגילוי שלך הוא ככ חשוב דווקא בגלל שאת אושיית רשת. אני חושבת שעשית מעשה אמיץ שיכול ללמד אחרות כן לשתף ולא לשתוק. יותר מכך, אני חושבת שיש בכך חלק בילתי נפרד בחינוך של בנותינו ובמציאות החדשה שאנו מנסות להגדיר עבורן ושבהמשך הן ימשיכו להגדיר ולהנחיל לבנותיהן.
    שולחת חיזוקים!!

    • הילה בן חנוך-לוי 19/12/2017 / 06:11

      תודה רבה רבה. כל כך חששתי להוציא את הפוסט הזה החוצה וגם חששתי ממה יחשבו עלי בעבודה אחרי זה… אבל הרגשתי שאני לא יכולה יותר לשתוק. לא רק בשבילי אלא בשביל הבת שלי בתקווה שהיא תגדל אל עולם שבו ההתנהגויות הללו יהיו הרבה הרבה פחות לגיטימיות מאשר היום.

  17. ויקטוריה 18/12/2017 / 08:47

    ואי כל כך הרבה אני סבלתי ממשפט ״ נו למה את לא מחייכת״. .. וכמובן לא רק זה. לא מובן למה גברין עשראלים חושבים שמגיעה להם הכל, מאיפה הביטחון הזה. תודה על הפוסט.

    • הילה בן חנוך-לוי 18/12/2017 / 09:27

      תודה רבה רבה לך על התגובה הזאת. רק אחרי שראיתי את הפוסט של בעלי, הבנתי כמה פעמים שאלו גם אותי את השאלה הזאת, אפילו סתם ככה במעלית, כאילו שהתפקיד שלי זה להאיר לו את היום עם החיוך שלי.

  18. זהר נתיב גולן 18/12/2017 / 05:46

    היממת אותי הילה! כל הכבוד לך אהובה.
    שילבת סיטואציות גדולות עם קטנות שכל איש עוברת כאילו הם דברים של מה בכך.
    את השילחות והדוגמא האישית שלך את עןשה מצויין וזאת הסיבה שאני אוהבת אותך כלכך ❤

    • הילה בן חנוך-לוי 18/12/2017 / 07:11

      את מהממת ותודה לך על המילים הנפלאות הללו

  19. לילו 17/12/2017 / 22:04

    אוהבתותך המון ומודה לך על האומץ שבחשיפה. כל השאר כבר בחיבוקים ובפרטי

    • הילה בן חנוך-לוי 18/12/2017 / 07:11

      תודה רבה לך אהובה. את היית ההשראה הכי גדולה שלי לענין

  20. הדס שטרנברג 17/12/2017 / 21:45

    צעקת את צעקתן של כל הנשים שסוחבות על גבן שנים של הטרדות קשות יותר או פחות. תודה שעזרת אומץ והצטרפת. וכמו תמיד הכציבה שלך מרגשת. תודה

    • הילה בן חנוך-לוי 18/12/2017 / 07:12

      תודה רבה לך. זה כל כך עצוב שלא מספיק שאנחנו צריכות לספוג את ההתנהגויות האלו, גם גזרנו על עצמנו שתיקה רועמת, רועמת מידי

  21. יונית צוק 17/12/2017 / 21:41

    פוסט מדהים. מצטערת שהיית צריכה לעבור את כל השיט הזה. היחס לנשים הוא מתחת לכל ביקורת ואני שמלה שהקמפיין נותן לנו את הבטחון להשמיע את עצמנו. חיבוק

    • הילה בן חנוך-לוי 18/12/2017 / 07:12

      תודה רבה רבה לך. חיבוק ענק בחזרה

  22. חן יאקה שומרון 17/12/2017 / 21:13

    מדהימה. מדהימה. מדהימה.
    תודה על פוסט חשוב שכזה, בשם כולנו.

    • הילה בן חנוך-לוי 18/12/2017 / 07:13

      תודה רבה לכך, ולכולכן. נתתן לי כוח

  23. תמר 17/12/2017 / 20:43

    ואווו ואווווו. היממת. הפגזת. השתקת. קשה לי לחשוב שעברת את כל הדברים האלה ואזרת אומץ לבוא ולפתוח פה הכל. שאפו

    • הילה בן חנוך-לוי 18/12/2017 / 09:28

      תודה יקירה. כולנו למרבה הצער עברנו ועוברות כאלה דברים, מי יותר ומי פחות. הגיע הזמן שנפסיק לשתוק

  24. נעמה אורבך 17/12/2017 / 19:43

    פוסט חזק, אמיץ, צועק את האמת שלך. החיבור לתמונות מצמרר לעיתים ולעיתים הוא אגרוף בבטן. מחבקת אותך וחזק ומחזקת אותך בתחושת ה״לא לשתוק״.

    • הילה בן חנוך-לוי 18/12/2017 / 09:28

      תודה רבה רבה לך. החיבוק הזה זה מה שנתן לי את הכוח

  25. מיכל מנור 17/12/2017 / 19:16

    פוסט חזק הילה. בעיקר כי הוא לא מהסוג שרגילים, לא בפוסטים של אופנה, אך גם לא בפוסט סטנדרטי של מי טו. אהבתי שעשית לנו היכרות עם הצלמת ועם האג'נדה שלה.

    • הילה בן חנוך-לוי 18/12/2017 / 09:29

      האמת היא שחוץ מאשר פוסטים בפייסבוק לא ממש ראיתי פוסטים "רשמיים" של קמפיין me too ולכן לא היה לי "מודל" של איך נכון לעשות את זה.

  26. אמיצה אחת! גרמת לי לחשוב על תחנות מעין אלה בחיי.
    תוהה מה יהיו החוויות של בנותיי, למרות שגם אני מפמפמת שוב ושוב…

    • הילה בן חנוך-לוי 18/12/2017 / 09:29

      אני רוצה להאמין שאנחנו עושות את כל זה כדי שהן לא תצטרכנה לעבור שום דבר שדומה לזה.

  27. שירה פורר 17/12/2017 / 19:09

    פוסט חשוב שלצערי כמותך לכולנו יש באמתחתנו סיפורי METOO מזעזעים יותר או פחות. אני רק יכולה לקוות שהבנות שלנו לא יזכו לכזה יחס ולא יבינו מה משמעות צירוף המילים הזה (וגם בוודאי לא יבינו בכלל מה זה האשטאג כי זה יהיה כל כך 2017…)

    • הילה בן חנוך-לוי 18/12/2017 / 09:30

      הלוואי הלוואי והלוואי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *