לנוח בחיק הטבע

איך יודעים שבא אביב – 5 סימנים מזהים

אם אינכם חיים בחיק הטבע או אזור עמוס פריחות, או שאינכם נמנים על בעלי האלרגיות שבדיוק כמו הפרחים מפצעים החוצה עם בוא האביב או שאין ברשותכם עולל קטן שקיבל בירושה מאימו לא רק את תלתליה המרהיבים אלא גם את היסטוריית מחלת האסטמה שלה, ייתכן שפספסתם את העובדה שהאביב החל להבליח באזורנו.  ובכן, לכתבה המלאה
שבוע האופנה גינדי

מסקנות משבוע האופנה

לרוב החיים אינם מזמנים לי אירועים שמאפשרים להבליח לרגע החוצה מחיי האפרוריים דרך כלל ולחיות לרגע קט בסרט. למרבה השמחה שבוע האופנה מספק הזדמנות נהדרת לחיות קצת בסרט במובן האסקפיסטי והטוב ביותר של המילה.  צילום: מאי דהן ; אני בחצאית של זויה סנדלר לגילדת המעצבים, חולצת לכתבה המלאה
מטפחת מאחורי הראש

דברים שקורים כשמתלבשים בחושך והרהורים על מודל יופי

האמהות מביאה עימה שלל אתגרים אבל אחד האתגרים שאף אחד לא מספר עליו כשאנחנו חוזרות לעבודה לאחר חופשת הלידה הוא אתגר ה"להתלבש בחושך" שמתלווה לאתגר ה"לברוח החוצה מהר לפני שמישהו מהילדים יתעורר".  בביתנו הקט מתחיל היום עם יקיצתו של גור מלא המרץ סביב לכתבה המלאה
אישה מתכופפת

מלנכוליה אהובתי (או עוד בלוז של חורף)

לפני כמה שנים קראתי את הספר "דור הפרוזאק" שמספר את סיפורה האישי של הסופרת אליזבת (ליזי) וורצל על מחלת הדכאון שבה לקתה, על הקשיים ועל ההתמודדות. אחד הקטעים הזכורים לי ביותר מהספר (ותסלחו לי מראש כי הציטוט אינו מדויק) הוא התיאור שלה את התפתחות הדכאון: "זה קרה באיטיות לכתבה המלאה
וופל בלגי מושחת

4 פינוקים לשבוע סוער

אם גם אתן טרם הפשרתן מהשבוע הסוער והקר שעבר עלינו, אולי הפוסט הזה יחמם מעט את הלב. חוץ מזה ידוע  שלקרוא על פינוקים ואוכל הרבה פחות משמין מאשר לאכול אותו...  הקלישאה הכי גדולה היא לכתוב כמה כיף להתכרבל בבית מתחת לפוך מול הטלוויזיה והאח (כי מותר לאישה לחלום...), אבל כמו שאמר לכתבה המלאה
דומינו אישי עם תמונות

יום האם, יום הסבתא ויום המשפחה

כל מי שאיבד פעם אדם יקר, יודע שהכאב והגעגוע לא חולפים. הזמן אמנם מכהה את תחושת האובדן אבל תמיד ישנם המועדים הללו שפתאום מחדדים שוב את הכאב והגעגוע. אחד המועדים הללו הוא יום המשפחה שלעד יזכר אצלי כ"יום האם".  לטובת המצטרפים החדשים של הבלוג (ואם אתם מבין קוראי הותיקים לכתבה המלאה
אגדת יער

משנכנס אדר, או אגדה לכבוד פורים

תחפושות מיוחדות לפורים שנתפרות בעבודת יד ונעשות בהמון כישרון ואהבה. לכתבה המלאה
תלתלים אדומים

להתראות יבנה – רקוויאם פרידה

זהו פוסט פרידה. פרידה מיבנה עיר ילדותי, פרידה מהבית שבו גדלתי, פרידה מהילדות והנעורים (כי בגיל 36 באמת שהגיע הזמן...) לפרץ הנוסטלגיה הנוגה אחראי האירוע המכונן במסגרתו נמכר השבוע הבית שבו גדלנו ביבנה ובקיץ הקרוב עובר אבא שלי לתל אביב. אין ספק שמדובר בצעד נכון ורצוי (ובקרוב לכתבה המלאה
נשים מתנשקות

שבט נשים גם יחד

תצביע כל מי שכילדה (וכאישה) חונכה כמה חשוב להיות יפה.  יצביע כל מי שכילד (וכגבר) חונך כמה חשוב להיות יפה.  מהי התוצאה לדעתכם? אמא שלי ייחסה הרבה מאוד חשיבות למראה חיצוני. כולם תמיד דיברו על כמה הייתה אימי יפה בצעירותה ובבית שמעתי לא פעם משפטים תמהים כשמישהי "לא לכתבה המלאה
אישה מביטה

אומנות

צילום: Doron Ofer לפני כמה שבועות העלתי פה פוסט בשם "ריאליזם" שהיה הסנונית הראשונה המשותפת שלי ושל הצלם המוכשר והמאוד יצירתי דורון עופר. בין אם בגלל התמונות הנפלאות, המיוחדות והבלתי מרוטשות שדורון צילם ובין אם בגלל תוכנו הכנה, עורר הפוסט ענין רב מהרגיל, ואני מצידי רק לכתבה המלאה