חצי נחמה

מאז שהפכתי לאמא, סוכות הוא החג שאני מצפה לו יותר מלכל חג אחר. ולמי שתוהה, לא פיתחתי עד כה חיבה מיוחדת לרביוע עשוי מוטות וסדינים שנראו כאילו נשדדו מסניף של ויצ"ו - הסיבה היא שונה ואנוכית למהדרין: בסוכות אני חוגגת את החג האהוב עלי והחשוב מכולם - Me time. מידי שנה, בעלי עובד בחול המועד והילדים לכתבה המלאה

הולנד לכל המשפחה

לפני כמה שבועות הלכתי למרתון סטאנד אפ נפלא בשם "נשי ותהני" בניצוחן של סטאנדאפיסטיות מצחיקות עד דמעות ובשפה שגרמה לתלתלי להאדים. אחת הסטנדאפיסטיות בשם נגה דאנג'לי סיפרה שהיא חזרה מטיול באיטליה עם בנה בן השנתיים והמסקנה שלה היא שזה מדהים כמה אנחנו (ההורים) מוכנים לשלם כדי כמעט לכתבה המלאה

להיראות כמו תיירת פריזאית בשישה צעדים

בשנת 2012 אחרי 8 שנים בתל אביב, שלוש דירות מעופשות במחיר מפורז, חתונה אחת, שמונה חודשי הריון ואינספור דו"חות חניה עזבתי את תל אביב לטובת חיי משפחה פרובינציאליים בהרצליה. בתור אמא עם מעט מאוד זמן פנוי גיחותיי לתל אביב מתרחשות בעיקר בימי חופש מתוכננים היטב, ובמילה אחת: תיירת שלי לכתבה המלאה

ביחד מלאו לנו 65

בתור בלוגריות אופנה אני ולילו יודעות להעריך איחור אופנתי משובח. אז באיחור שכזה יצאנו לחגוג יחד את ימי ההולדת שלנו שנחגגו במרס (לילו) ובתחילת החודש הזה (עבדתכם הנאמנה) ומסתכמים יחד לגיל 65 -  גיל שמצדיק חגיגה מפנקת. כמו כל אירוע ראוי לציון, גם שלנו נחגג עם הרכיב ששום חגיגה אינה לכתבה המלאה

יום ים

חופשת לידה היא הזדמנות מצוינת לעשות את כל אותם דברים שתמיד רצית לעשות באמצע היום: לשבת בנחת בבית קפה תל אביבי ולבהות בים. אמנם ימי הביקיני שלי חלפו כבר לפני חמש שנים ושני הריונות והעור המנומש שלי גם קודם לא היה חבר של השמש אבל אין דבר נחמד יותר מסיור בבוקר יום אביבי בנמל תל אביב לכתבה המלאה

אצא לי השוקה

הביקור הראשון שלי בשוק הפשפשים היה אי שם בתחילת שנות ה-90 כשכפכפי עץ היו הדבר הכי לוהט אצל היבנאיות המבינות. אמא שלי הייתה עובדת משרד החינוך ולכן החופש הגדול היה מאז ומעולם תקופה רוויה בימי כיף אמא ובת וב"כיף" אני כמובן מתכוונת לשופינג. צירוף המילים "שוק" ו"פשפשים" מעט הטריד אותי לכתבה המלאה

הצד השני של המצלמה

לא הייתי מאלה שחיידק הצילום דבק בהם. במסגרת שלל טיולי בעולם (בעיקר הארוכים שבהם אחרי הצבא - הודו ודרום אמריקה) בקושי הוצאתי את המצלמה, וגם את מעט התמונות שכן צילמתי, לא טרחתי מעולם לסדר באלבום ועד היום הן מפוזרות בין שלל שקיות. אודה ואתוודה שאפילו הדיסק ובו תמונות החתונה שלנו אבד לכתבה המלאה

חוף פרטי

לו היינו באירופה, הרצליה הייתה נחשבת "עיירת חוף". אין ספק שזה נשמע הרבה יותר ציורי מ"הרצליה" אבל כדברי המשוררת הכמעט לאומית מרגול, פה פה פה פה פה פה זה לא אירופה ואת הציוריות הרומנטית של "עיריית חוף" מצאנו בינתיים בחופי יוון ופחות בחוף הנכים שצמוד לקניון ארנה.   רומנטיקה לכתבה המלאה

גלביה היא השחור החדש

דורית (דודו) בר אור היא ללא ספק מישהי שאי אפשר להתעלם ממנה בנוף המקומי. עוד לפני שהפכה למעצבת מדוברת ומוערכת היא הייתה אושיית אופנה עם ארון מעורר קנאה ופה גדול משוח באודם אדום פוטוגני. המעבר ממתלבשת מצטיינת למעצבת מסקרנת היה רק שאלה של זמן ולפני מספר שנים היא פתחה מותג שנקרא בצרפתית לכתבה המלאה

חופש!!!!!

הגיע הזמן הזה בשנה של החופשה השנתית המשפחתית שלנו בחופי קוס הנפלאים ביוון. זאת השנה השלישית שאנחנו נוסעים לאותו המקום, כי סוס מנצח לא מחליפים. אבל השנה התווסף לו אתגר נוסף - ההריון. יש נשים שמעוררות את פליאתי, קינאתי ושנאתי שההריון עובר עליהן במנעמים - הן לא סובלות מבחילות, קורנות לכתבה המלאה