כובע וינטאג' עם נוצה

חרדת ביצוע

  קצת פחות מארבע שנים חלפו מהרגע ששילחתי את הפוסט הראשון בבלוג ברחבי הרשת בחשש כבד. ייתכן שתופתעו לשמוע (ואם לדייק, לקרוא), אבל עד לפני כמה שנים אפילו פייסבוק לא היה לי. בשעה שההתלהבות מהרשת הצוקרברגית הייתה בשיאה, העדפתי אני להשאר באלמוניותי המנותקת, ולכן זה לא מפתיע (לפחות לכתבה המלאה

להכניס צבע

כשמגיע החורף יש נטיה לעבור לצבעים כהים וקודרים. העובדה שחמש בערב מרגיש כמו אמצע הלילה קודרת מספיק בעיני. לא חבל להקדיר עוד??אודה ואתוודה שגם ארון החורף שלי מתאפיין בלא מעט צבעים אפרוריים, אבל כדי להכניס קצת צבע לבלוז החורף הזה אני מקפידה לשבור את האפרוריות עם זריקה של צבע משמח. לכתבה המלאה

חליפת חצאית

לפני כמה חודשים יצאתי מתא המדידה מחנות ברחוב דיזנגוף עם חליפת החצאית הזו, וכשהסתכלתי על עצמי בראי התחושות שלי נעו בין "וואו מגניב" לבין "זה נראה כמו פיג'מה". בסוף החלטתי לרכוש את החליפה מתוך מחשבה שגם אם לא אלבש אותה כחליפה, אני אהנה מכל חלק בנפרד. ואכן, חרשתי הקיץ הזה על כל אחד לכתבה המלאה

צילומים מהמקלט

ימים לא פשוטים. מידי יום, אני מתלבטת אם להעלות פוסט. מצד אחד, אין לי מצב רוח לשים עלי את מיטב מחלצותי ולצאת להופעה, מסעדה מפנקת או סתם ערב כיפי עם חברות. מצד שני, "בלוג" בעברית זה "יומן רשת", וזה מה שהבלוג עבורי - היומן שלי. דווקא בימים כאלה, כשהלב מלא וגדוש, הבלוג יותר מתמיד הוא קן תפילותי לכתבה המלאה

פסח

אולי בגלל שנולדתי באביב (1.5), פסח תמיד מרגש אותי. האביב היא העונה האהובה עלי. לקראת פסח משהו באוויר מתחיל להשתנות, ובערב כל כך כיף להריח את ריח הפריחה באוויר. ואין דרך טובה יותר מאשר לחגוג את האביב ואת ערב פסח באופנה ;-)במקור תכננתי ללבוש חולצה שקניתי בלונדון (אין כמו לחזור מחו"ל לכתבה המלאה