בגדי וינטאג'

מלאכת יד

אי שם בשנות ה-80 בבית הספר היסודי "מעיין" ביבנה, נקבע יום אחד בשבוע כיום לימודים ארוך שכלל 3 חוגי העשרה בזה אחר זה בשעות הצהריים שלאחר סיום הלימודים. השיעור הראשון היה למרבה המבוכה שיעור "כלכלת בית" שבו אם זכרוני אינו מטעני (וייתכן שהוא מטעני...) נכחו רק בנות. השיעור השני לכתבה המלאה
בית ספר לאופנה

לחיות בסרט

אחרי הפוסט הקודם שהפעיל לתפארת את בלוטת הדמעות אני חשה צורך ורצון להעלות את המוראל וריכוזי האדרנלין עם איזו הפקת אופנה אסקפיסטית ומושקעת, ומה יותר אסקפיסטי מאשר מלון בוטיק מעוצב בתל אביב שעולה ללילה כמחצית העלות של הגן הפרטי של זבי החותם שלי אך מסב כמובן תוחלת אושר לכתבה המלאה
כובע וינטאג' עם נוצה

חרדת ביצוע

קצת פחות מארבע שנים חלפו מהרגע ששילחתי את הפוסט הראשון בבלוג ברחבי הרשת בחשש כבד. ייתכן שתופתעו לשמוע (ואם לדייק, לקרוא), אבל עד לפני כמה שנים אפילו פייסבוק לא היה לי. בשעה שההתלהבות מהרשת הצוקרברגית הייתה בשיאה, העדפתי אני להשאר באלמוניותי המנותקת, ולכן זה לא מפתיע (לפחות לא אותי) שאת לכתבה המלאה