פסקול ילדות

פסקול ילדות

שיר קינה מהילדות בגיל 4 עזבנו את תל אביב (שכונת התקווה mind you. תודו שהפתעתי) ועברנו ליבנה. מאז חלפו 33 שנים ולמרות שבתור נשים ואמהות תאי הזכרון האפורים עמוסים עד אפס מקום ויותר בשלל פרטים שנדרש מאיתנו לזכור, אני עדיין זוכרת את הלילה הראשון בבית כשעליתי בהתרגשות במדרגות לקומה השניה לכתבה המלאה
מה נשתנה הסדר הזה

מה נשתנה הסדר הזה

האביב תמיד היה העונה האהובה עלי, אם כי בהחלט ייתכן שאני משוחדת משום שאני ילידת ה-1.5. תהא הסיבה אשר תהא, פסח בתור מבשר בוא האביב תמיד התקבל אצלי בשמחה רבה. ג'קט פיאטים של Asos; שרשרת קצרה של Nulika; שרשרת ארוכה ישנה; טבעת של Fridaשמלה: Mews מה השתנה הלילה הזה - פוסט חגיגי לכבוד פסח לפני כמה לכתבה המלאה
מלנכוליה אהובתי (או עוד בלוז של חורף)

מלנכוליה אהובתי (או עוד בלוז של חורף)

איך אני מתמודדת עם בלוז החורף לפני כמה שנים קראתי את הספר "דור הפרוזאק" שמספר את סיפורה האישי של הסופרת אליזבת (ליזי) וורצל על מחלת הדכאון שבה לקתה, על הקשיים ועל ההתמודדות. אחד הקטעים הזכורים לי ביותר מהספר (ותסלחו לי מראש כי הציטוט אינו מדויק) הוא התיאור שלה את התפתחות הדכאון: "זה לכתבה המלאה
להתראות יבנה – רקוויאם פרידה

להתראות יבנה – רקוויאם פרידה

זהו פוסט פרידה. פרידה מיבנה עיר ילדותי, פרידה מהבית שבו גדלתי, פרידה מהילדות והנעורים (כי בגיל 36 באמת שהגיע הזמן...) לפרץ הנוסטלגיה הנוגה אחראי האירוע המכונן במסגרתו נמכר השבוע הבית שבו גדלנו ביבנה ובקיץ הקרוב עובר אבא שלי לתל אביב. אין ספק שמדובר בצעד נכון ורצוי (ובקרוב גם מצוי), אבל לכתבה המלאה

Copyrighted Image

נגישות