בלוג אמהות

אתגר קרת כתב ש”לא באנו להנות” ועם כל האהבה לילדים, מרבית הזמן אני נשמעת כמו כלב נובח וגוער שיורה הוראות, איסורים והנחיות בקצב של מכונת ירייה. אבל, זה לא אומר שאי אפשר קצת לצחוק על זה. או לבכות. תלוי באיזה יום תפסתם אותי… הבלוג הזה אמנם התחיל כבלוג אופנה ולייף סטייל אבל לפני הכל אני קודם כל אמא. לכן בין ברבורים אסקפיסטיים על אופנה, לייף סטייל ושאר ירקות, מבלי שהרגשתי האמא שבי יצאה החוצה ואט אט הפך הבלוג לבלוג אמהות. בחלק זה של הבלוג אני מהגגת את הגיגי, מתארת את מכאובי, מקטרת כאחרונת הקלישאות על אובדן שעות השינה, ומתאבלת על אובדן החירות והשבתות הארוכות שהיו קודש לצפיות בינג’יות (וכל זה עוד לפני ימי הנטפליקס!), אבל יחד עם זאת, מידי פעם, מזכירה ונזכרת בעצמי את מה שכל הורה יודע, שרגעי האושר הקטנים שבהורות הם אמנם רק רגעים קטנים אבל (כמעט) בכל רגע נתון, לא היינו מחליפים אותם בעד שום הון שבעולם.

דברים שלימדה אותי אימי

  החודש נפטרה אימה של חברת ילדות אחרי 6 שנות חולי מייסרות ובכך הצטרפה חברה נוספת למועדון היתומות המפוקפק שלנו. בסוף ההלוויה שאלה אותי החברה אם היום כשאני נזכרת באמא אני זוכרת אותה חולה או בריאה. זה מייד החזיר אותי ליום האחרון של אמי לפני שנפטרה,...

קראו עוד

הפוסט הלבן או איך ללבוש לבן ולהשאר בחיים

  לקראת שבועות נצבעים כל חלונות הראווה בלבן ופרסומות של מוצרי חלב מושלכות אלינו מכל עבר וכולנו על סיפה של הרעלת לקטוז. שבועות הוא החג שבו כל מגזיני האופנה מתהדרים בהפקות לבנות לרגל החג וגם קהילת הבלוגריות מתהדרת אף היא במבלושים לבנים חגיגיים. ...

קראו עוד

מה נשתנה הסדר הזה

האביב תמיד היה העונה האהובה עלי, אם כי בהחלט ייתכן שאני משוחדת משום שאני ילידת ה-1.5. תהא הסיבה אשר תהא, פסח בתור מבשר בוא האביב תמיד התקבל אצלי בשמחה רבה.  ג'קט פיאטים של Asos; שרשרת קצרה של Nulika; שרשרת ארוכה ישנה; טבעת של Frida שמלה: Mews לפני כמה חודשים...

קראו עוד

שמלות אביביות, משובבות ומסתובבות

עוד לא יבש דבק הנצנצים שהודבק על התחפושת של סתיו (פית הלילה - תודה ששאלתם ;-)) והנה כדברי המשורר "שמחה רבה שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא". בעוד שחלקנו עסוקים בטרדות כמו נקיונות, אצל מי נחגוג ומה נבשל, בצד הזה של המקלדת מתעסקים במה שבאמת חשוב - מה ילבשו...

קראו עוד

דברים שקורים כשמתלבשים בחושך והרהורים על מודל יופי

האמהות מביאה עימה שלל אתגרים אבל אחד האתגרים שאף אחד לא מספר עליו כשאנחנו חוזרות לעבודה לאחר חופשת הלידה הוא אתגר ה"להתלבש בחושך" שמתלווה לאתגר ה"לברוח החוצה מהר לפני שמישהו מהילדים יתעורר".  בביתנו הקט מתחיל היום עם יקיצתו של גור מלא המרץ סביב השעה 5:00 בבוקר בזמן...

קראו עוד

יום האם, יום הסבתא ויום המשפחה

כל מי שאיבד פעם אדם יקר, יודע שהכאב והגעגוע לא חולפים. הזמן אמנם מכהה את תחושת האובדן אבל תמיד ישנם המועדים הללו שפתאום מחדדים שוב את הכאב והגעגוע. אחד המועדים הללו הוא יום המשפחה שלעד יזכר אצלי כ"יום האם".  לטובת המצטרפים החדשים של הבלוג (ואם אתם מבין...

קראו עוד

להתראות יבנה – רקוויאם פרידה

זהו פוסט פרידה. פרידה מיבנה עיר ילדותי, פרידה מהבית שבו גדלתי, פרידה מהילדות והנעורים (כי בגיל 36 באמת שהגיע הזמן...) לפרץ הנוסטלגיה הנוגה אחראי האירוע המכונן במסגרתו נמכר השבוע הבית שבו גדלנו ביבנה ובקיץ הקרוב עובר אבא שלי לתל אביב. אין ספק שמדובר בצעד נכון ורצוי...

קראו עוד

שבט נשים גם יחד

תצביע כל מי שכילדה (וכאישה) חונכה כמה חשוב להיות יפה.  יצביע כל מי שכילד (וכגבר) חונך כמה חשוב להיות יפה.  מהי התוצאה לדעתכם? אמא שלי ייחסה הרבה מאוד חשיבות למראה חיצוני. כולם תמיד דיברו על כמה הייתה אימי יפה בצעירותה ובבית שמעתי לא פעם משפטים תמהים כשמישהי...

קראו עוד

למצוא את שמינית הכוס המלאה

משחזר הגור לשגרה אחרי כמעט שבועיים וחצי בבית (עד המחלה הבאה שתבוא עלינו לטובה) ונראה שהסיפור המבהיל הזה מאחורינו (טפו טפו טפו, חמסה, חמסה, חמסה), אפשר (ורצוי) להחזיר את הציניות למקומה הראוי ולהתמקד גם ברגע קשה שכזה בשמינית הכוס המלאה.  הזנחה עצמית פושעת בית חולים הוא...

קראו עוד

תזכורת

שנה אחרי שגור נולד בבית חולים מאיר בכפר סבא נראה היה שהוא נתקף געגועים למקום הולדתו ולכן בעקבות וירוס נדיר ומרושע חזרנו לסיבוב נוסטלגיה כשהפעם חלפנו על פני הכורעות ללדת ונכנסו בכניסה השניה המובילה למחלקת מיון ילדים.  אך אל נא תתנו לקורטוב ההומור והציניות...

קראו עוד

סופר mum

השבוע ראיתי את הסרט "אמהות רעות" ואחרי שסיימתי לצחוק בקול גדול ולרייר על מילה קוניס לנצח ג'קי מ"מופע שנות השבעים" (כי איזו אמא נראית ככה??) עברתי להרהר במשימה היומיומית שנקראת "להיות אמא שגם עובדת במשרה מלאה". עם כל הכבוד לטום קרוז "משימה בלתי אפשרית" היא לא קפיצה...

קראו עוד

חמישה (5) דברים לעשות כשהבעל בחו”ל

לפני שנה בדיוק בעיצומו של חודש שמיני שיתפתי אתכם בפוסט "דברים לעשות כשהבעל בחו"ל" על הקשיים שחוויתי בבית בזמן שבעלי טס ל-9 ימי שחיתות מ"העבודה" בניו יורק. השנה גיליתי שיש דבר קשה יותר מלהשאר לבד בחודש שמיני עם ילדה בת שנתיים פלוס וזה להשאר לבד עם תינוק שלא ישן וילדה...

קראו עוד

מחשבות על אמהות

השבוע הייתה לי הזכות לקחת חלק באירוע אינטימי של "רשת" לרגל עליית העונה החדשה של הסדרה "6 אמהות" במסגרתו שודר הפרק הפרק הראשון בצירוף שיחה אינטימית עם המשתתפות ובהנחייתה של נועה ירון הנהדרת.  שלושה דברים חיוביים יצאו מהאירוע: 1. זמן איכות עם הבלוגרית הגברת לוין...

קראו עוד

צולם ביום חול

החודש כידוע נהננו משלל ימי חג וחופש שבאו עלינו לטובה ומוסכם על כולנו שחודש שבו יש יותר ימי חופש מימי עבודה הוא חודש מוצלח. אבל אל שלל ימי החופש התגנבו להם גם כמה ימי שישי "רגילים" שהם לא חג או ערב חג ואפילו (רחמנא ליצלן) לא איסרו חג. אני...

קראו עוד

אמא או אמא

שבע שנים, ארבעה ימים ושעתיים חלפו מאז שהתאספנו בני משפחה וחברים סביב מיטת אימי ביבנה. שכובה על מצעי התחרה הלבנים שהיא כה אהבה, לבושה כותנת משי בצבע תכלת רכה וחגיגית, נושמת בכבדות בעיניים חלולות ונטולות כל שביב של הכרה. אחרי שלושה ימים מייסרים, הזדקפה פתאום כאילו...

קראו עוד

שנהיה לראש ושנישן!

הלילה הראשון של השנה החדשה לא היה מהמוצלחים שידעתי. תשעה חודשים ללא שינת לילה רצופה, כזו שמתחילה בשעת ליל הגיונית ומסתיימת הרבה אחרי ציוץ הציפורים הראשונות נתנו את אותותיהם בדיוק בלילה הזה שבו פרצו ממני מילים שהיו מזמנות לביתי את המועצה לשלום הילד, וגם לבעלי הן...

קראו עוד

למה כובע

בתחילת שנות ה-20 הממש מוקדמות שלי הדרמתי עד קולומביה (בדרום אמריקה, לא האוניברסיטה) שבה התאחדתי עם אהוב נעורי שהיה בעיצומה של חרישה מאסיבית לאורכה ורוחבה של היבשת הדרומית. מוכת געגועים ואהבה הלכתי שבי אחר התרגשותו מטיול אתגרי בן 6 ימים בג'ונגלים רווי לוחמי...

קראו עוד

שרשרת סטייטמנט DIY

זה התחיל בחודשים האחרונים להריון בשיטוט אקראי ברשת pinterest בחיפוש אחר מעט השראה, שם נתקלתי בשרשרת נפלאה מעוטרת באבני חן בצבעוניות משמחת. לחיצת כפתור נוספת הובילה אותי לאתר מלא בשרשראות נהדרות ובעלות נוכחות שמחירן נע בין 1,000 ש"ח ל-3,500...

קראו עוד

טיול בהולנד עם ילדים

לפני כמה שבועות הלכתי למרתון סטאנד אפ נפלא בשם "נשי ותהני" בניצוחן של סטאנדאפיסטיות מצחיקות עד דמעות ובשפה שגרמה לתלתלי להאדים. אחת הסטנדאפיסטיות בשם נגה דאנג'לי סיפרה שהיא חזרה מטיול באיטליה עם בנה בן השנתיים והמסקנה שלה היא שזה מדהים כמה אנחנו (ההורים) מוכנים לשלם...

קראו עוד

Copyrighted Image

נגישות