עונות המעבר הן הזדמנות מצוינת להתחדש, לרענן, לגוון ולבצע עוד שלל פעולות שמסתיימות באות "ן" כיד הדמיון הטובה עליכ(ן). לכבוד רוחות הסתיו שבאות עלינו לטובה, החלטתי לרכז 5 המלצות חביבות שיישמתי עד כה בעצמי, חיבבתי והחלטתי לחלוק מעט מהטוב הזה.
כך תכיני גופך וארונך לסתיו
לבוש סתווי
השמועה אומרת שחלק ניכר מהישראלים ובעיקר במדינת תל אביב אוהבים את עונת הקיץ. נשגב מבינתי כיצד לחות של 200% לפחות שמצליחה למחות כעבור דקות ספורות גם את הפודרה האימתנית ביותר יכולה להיות מקור להנאה. אבל איש באמונתו יחיה ואצלי הרנסנס מתחיל כשהלחות יורדת, הטמפרטורות מתחילות לצנוח וניחוחות של גשם נישאים באוויר. האופוריה הזו מחזיקה עד הוירוס הראשון שמגיע אלינו הבייתה. כלומר עד אוקטובר. ואז, מתחילה הציפייה לאביב.
בגלגולי הקודם כרווקה נטולת ילדים לא הייתה לי שום סיבה נראית לעין לטייל ברחובות הדביקים במהלך השבוע לפני שהחום והלחות התל אביבית הופכים מעט נסבלים יותר בשעות הערב. ילדים זה שמחה ושמחה היא זיעה ובמסגרת טיולי בין גינות בשעות אחר הצהריים הבגד המועדף עלי היה גופיה אוורירית מבד מתנדף וכפכפי אצבע. לכן עם בוא הרוח הסתווית נחמד להתחיל להתכסות ולהתכפתר. את מראה ה"רק זרקתי על עצמי משהו ויצאתי לבית משפט" שברתי עם הרצועה השחורה שמתפקדת על תקן של עניבה.
ביקור בלונה פארק
כילדה, לא היה דבר שמרגש אותי יותר מהביקור השנתי בלונה פארק בתל אביב. בתור בת לקצין בקבע היום השמח ביותר בשנה היה יום ה"מצה"ל "שהיה מתקיים מידי שנה בחול המועד פסח בלונה פארק בתל אביב.
השנים חלפו ומנעד הריגוש השתנה ואחרי ביקורים במהלך השנים בלונה פארקים הגדולים והמרשימים בעולם, נראה לי הלונה פארק בתל אביב כמו פריט וינטאג' מיושן מידי. אבל היורשת לבית לוי לא הסתפקה בקיץ האחרון בביקור בפארק המוצלח האפטלינג בהולנד והתעקשה שאקח אותה "ללונה פארק שאריאל הייתה בו". כל נסיונותי לפתח אצלה שביב של אינדוידואליות מרדנית נתקל בתשובה המוחצת "לא רוצה". וכך, מצאתי את עצמי בתוך פחות מחודשיים פעמיים בלונה פארק בתל אביב.
באופן מפתיע, נהנתי לא פחות ממנה וחוץ מכמות מפתיעה של אנדורפינים שהצליחו להשתחרר על המתקנים הנושנים בפארק, זימן הביקור שלל פריימים מעניינים שמעטרים מאז את חשבון האינסטגרם שלי.
טיול בסמטאות יפו
מתחם שוק הפשפשים שזכה בשנים האחרונות למתיחת פנים הוא לוקיישן שמככב אצלי בבלוג לא מעט. אבל בסמטאות יפו לא טיילתי מאז ימי בית הספר. השבוע הגעתי לשם במסגרת שיתוף פעולה מענין במיוחד שיעלה בקרוב עם צלם כשרוני בשם דורון עופר והוקסמתי לחלוטין. הסמטאות הציוריות שמלאות בתיירים בשילוב הרוח הסתווית שהגיעה היישר מהים זרקו אותי לרגע לסרט איטלקי רומנטי. את התמונות המרהיבות שצולמו אני שומרת לפוסט מיוחד אבל בגלל שדחיית סיפוקים היא ממני והלאה אני מרשה לעצמי לעשות קצת טיזינג בתקווה שזה יפתח לכם את התאבון.
לטייל בצפון
ימים ספורים לפני ראש השנה, החליטו בחלונות הגבוהים בחברת מבטחים לפנק את הפרולטריון בטיול בן יומיים לצפון באזור רמת הגולן. התרגשתי לקראת הטיול לפחות כמו שהתרגשתי לקראת החתונה מטעם אחד פשוט: היה זה הלילה הראשון בתשעת החודשים האחרונים שזכיתי לישון מחוץ לבית ללא הפרעות של עולל תלותי שעדיין לא הפנים שהשעה חמש בבוקר היא לא שעה לגיטימית. התעוררתי רגועה ומאושרת אחרי שנת לילה מתוקה מאין כמוה ונראתי צעירה בחמש שנים לפחות! למרות שאינני טיילת מדופלמת, השינה הטובה, האוויר הצח והירוק בעיניים עשו לי גם נעים בלב.
צילום: גילי דוידוב
לשתות יין
כי הסתיו הוא רק (עוד) תירוץ.
בברכת סתיו נעים לכולנו.
יקרה, כל כך אוהבת את העיצוב של הבלוג! מזמין, אלגנטי ועושה חשק לגלול ולקרוא, לכל זה מצטרף פוסט סתווי כל כך נכון ומדוייק ❤️ בדרכי לסמטאות יפו…
את מקסימה. המון תודה לך. גם שנכנסת, גם שקראת ועל התגובה החמה הזו.
אני רק חייבת לציין שהחולצה בתמונה הראשונה פשוט מהממת! (כנראה שיש לי אישיו לא פתור עם צווארונים ופפיונים 😛 )
תודה רבה לך יקירה. בנוגע לצווארונים, אני לגמרי איתך. עכשיו תורך לעשות פוסט על צווארון תחרה DIY
זה רעיון נהדר! נראה לי שאיישם אותו 🙂
מצפה בקוצר רוח 😉
תרשי לי להחמיא על העיצוב החדש לבלוג? קפיצת מדרגה של ממש. נראה נקי ואלגנטי וכיף להתעמק בו. אם לשפוט על התמונות המרשימות, עומד להיות לך יופי של סתיו בחיים
תודה מותק. במקרה (או שלא) ל"יופי של סתיו" יש היום יומהולדת 4 🙂