האמהות מביאה עימה שלל אתגרים אבל אחד האתגרים שאף אחד לא מספר עליו כשאנחנו חוזרות לעבודה לאחר חופשת הלידה הוא אתגר ה”להתלבש בחושך” שמתלווה לאתגר ה”לברוח החוצה מהר לפני שמישהו מהילדים יתעורר”. 

בביתנו הקט מתחיל היום עם יקיצתו של גור מלא המרץ סביב השעה 5:00 בבוקר בזמן שבעלי נוחר לו בנחת במיטה. במקביל מתרחשים האירועים הבאים: החתול שלנו ג’וני מזנק עלי ברגע שאני יוצאת מהמיטה בתקווה למעט תשומת לב והכלבה מתחילה לנבוח. בגלל מהומת הבוקר היומית אימצתי לי הרגל משובח ומומלץ – להכין את הבגדים ערב קודם כי אחרת, אני מסתכנת בלמצוא עצמי לבושה בחולצה מנומרת, טייטס סגולים ונעליים אדומות. האימה!

מגפונים כסופים של יונייטד ניודמגפונים: יונייטד ניוד

אישה יפה מחייכת

כך אירע גם הפעם ובחרתי ערב קודם כלאחר כבוד את שמלתה של המעצבת דינה גלס. מדובר בשמלה שאהובה עלי ביותר וזכרתי שגזרתה איננה צמודה ושעשתה עימי חסד רב בימי החורף שלאחר לידתה של סתיו, וכעת הייתה זו הפעם הראשונה שבחרתי בה מאז הצטרף גור לשורותינו. גור לא אכזב (או בעצם, שוב אכזב) והקיץ כהרגלו בשעה חמש ואחרי שסיימתי לשעשע אותו, להאכיל אותו ולהלביש אותו חמקתי לחדרי ובשקט בשקט כדי לא להעיר אף אחד נוסף התלבשתי מבלי שהייתה לי היכולת להביט בעצמי בראי. 

כשהגעתי לעבודה והמתנתי למעלית בכניסת הבנין היבטתי לראשונה בדמותי הנשקפת בראי גדול שליד הכניסה ואז התברר לי שארבעת הקילוגרמים הנוספים שהתיישבו עלי מאז לידתו של גור והתרכזו באזור התוכע’ס והירכיים הפכו את שמלת המידי למיני שלא היה מבייש את טוויגי בימי הסיקסטיז העליזים. 

אישה עם תלתלים וגרביון וורוד

טבעות כסף וזהבטבעות משמאל לימין: טובי פרבר, פנדורה ו-Hot crown

ההריונות והפחממות הפכו את גזרתי שהייתה בעבר “נערית” לבודלישסית. מחלק ניכר מהבגדים נפרדתי כבר מזמן ועכשיו נותרה הדילמה ביחס לשמלה הזו. מצד שני, העובדה שלבשתי מיני לראשונה מזה שנים הובילה לשלל תופעות משונות שטרם הכרתי: לפתע גברים החזיקו לי את דלתות המעלית, פתחו עבורי את דלת הבנין ונדמה לי שאפילו שמעתי שריקה קטנה. 

מטפחת מאחורי הראש

בעלי מצוי בימים אלו בעיצומה של דיאטה קשוחה ונראה שהקילוגרמים נושרים ממנו על בסיס יומיומי. בעודי מביטה על צלחת הברוקולי שלו אני תוהה לעצמי מה אני אוהבת יותר: את גזרתי הדקיקה הקודמת או את המאפה שנלווה לקפה של הבוקר שמהווה יופי של פיצוי על כל בוקר שמתחיל לו בשעה הלא הגיונית 5….

ואולי מה שלא הגיוני זאת העובדה שההרהורים הללו עולים במוחי בגלל מודל יופי בלתי הגיוני שהכתיבו שורה של אנשים שאוהבים ככל הנראה לראות אותנו רעבות. אמנם מרבית מחיי נהנתי מגזרה דקיקה מבלי שהדבר דרש ממני מאמצים מיוחדים אבל ההריונות והגיל הביאו עימם שינויים פיזולוגיים טבעיים והגיוניים ולמרות זאת אני מוצאת את עצמי נעה וזעה באי נוחות כי גופי אינו חטוב כפי שהיה בעבר וסיבוב בקניון מלמד אותי שפוקס, קסטרו ואפילו אמה מעדיפים להציג את סחורתם על נשים שדופות ללא שום סימן של בטן או צל צילו של צלוליט. 

צמח עם עלים ירוקים

שרשראות וטבעותשרשרת פרח: קטיה אלפה; שרשרת רקדנית: מלכה תכשיטים

ואולי במקום לחגוג את יום האישה בשלל אירועים מסחריים כאלה ואחרים אציין אותו בדרכי הנשית שלי: אישה בריאה (טפו, טפו טפו) מידה 38 שנהנית מארוחה משובחת במסעדה לא פחות משנהנית בשיעור יוגה. לכן סיימתי את היום הזה בצורה ההגיונית ביותר: פגישה לילית עם חברות בפאב ה”מא” ברחובות (הו הנוסטלגיה) כשלקינוח בחרנו בעוגת שוקולד חמה ופבלובה מושחתת. 

שמלת מיני שחורה וגרביון צבעוניילדתי שני ילדים, ואין לי כסף או זמן להעביר עם מאמן כושר פרטי. אז כן, יש קצת בטן מבצבצת. 

מעיל עור שחור

על הצילומים אחראית אפרת תכולת השיער ובעלת הבלוג pretty so שמפליאה על המצלמה לפחות כמו שמפליאה בכתיבה, והגיעה ללחוץ על הקליק ולהעניק תמיכה חברית. 

נערה עם שיער כחול

אישה מצלמת

אישה עם תלתלים ומצלמה

השתקפות

משתקפות

ולסיום, נושא לא קשור אך משמח, השבוע התפרסמה כתבה במדור האופנה של “ישראל היום” שכותרתה: “8 בלוגריות אופנה שכדאי להכיר” והתרגשתי מאוד לגלות שנבחרתי גם אני לצידן של בלוגריות נפלאות אחרות. אין לי מילים לתאר כמה מרגש לשמוע איך נראה הבלוג שלי מהצד וכמה נפלא לקבל הערכה. 

לחיינו הנשים כי באמת שאין עלינו. 

Copyrighted Image

נגישות

אהבת את מה שקראת?

ואת רוצה לקבל הודעה על כל פוסט חדש

להיות הראשונה לדעת על ההגרלות השוות 

ועל ההנחות שמקבלות באופן בלעדי המנויות לבלוג,

 

הרשמי למועדון תלתלים.

נרשמת בהצלחה. כיף שהצטרפת