לפני כשבוע נסענו עם משפחתו של בעלי לחופשה באילת בחורף עם ילדים לחגוג את פרישתו לפנסיה של אבא שלו הידוע בכינוי "סבא אלי". הפוסט על החופשה על החופשה באילת בחורף עם הילדים, חווית הטיול עם הילדים, ההמלצות לפעילויות עם ילדים בחודש פברואר באילת והמלצות על פעילויות באילת לכל המשפחה התבשל אצלי תוך כדי החופשה, כשבראשי תכננתי לתבל אותו בשלל הקלישאות והקיטורים בדבר הצורך בחופש מחופש עם הילדים ואיך מכבסת המילים "חופשה משפחתית" היא "חופשה" בערך כמו "חופשת לידה". והיה יוצא פוסט חמוד, וכולנו היינו צוחקות ומהנהנות בהסכמה. 

אלא שאז קרתה טרגדיה מטלטלת כשנתבשרתי השבוע כי בזמן שאני הייתי עסוקה בלקדם היטב את הפוסט הקודם שבו הצגתי חמש מעצבות נפלאות ואת הסיפורים שמאחורי המותג שלהן, נפטר תינוקה בן ה-10 חודשים של המעצבת גל מהמותג pink is for boys שלמרבה הטרגדיה הלך לישון את שנת הצהריים ממנה לא התעורר שוב. 

ולכן החלטתי שלא כהרגלי בקודש, לוותר על הציניות, הקלישאות וקיתונות ההומור ולהוקיר את הזכות שניתנה לי לבלות שלושה ימים עם משפחתי היקרה והאהובה בחופשה משפחתית באילת ולשים בצד את הסיפור שאיתו תכננתי לפצוח את הפוסט על המשפחה שכמעט הלכה איתנו מכות בשדה התעופה, להתעלם מהלילה הראשון שבו גור סירב לישון רצוף ולשכוח לרגע קל את העייפות המצטברת (וזה לא פשוט…) ופשוט להנות מהחופשה באילת בחורף עם הילדים. אז בואו נהנה מזה כל עוד זה נמשך, כי פרץ החיוביות נטול הציניות, לא יחזיק עד הפוסט הבא…

אילת בחורף עם ילדים

לפני כמה חודשים הייתה לי הזכות להתארח באילת למשך יומיים כדי לכתוב למגזין האינטרנטי סטיילפייג' כתבה תחת השם "24 שעות באילת". במסגרת הטיול נחשפתי לכמה וכמה פנינים באילת עליהן המלצתי בחום וחזרתי אליהן בשמחה גם הפעם עם המשפחה. יחד עם זאת, בעוד שהסיור הקודם שעשיתי היה למבוגרים בלבד, הפעם היינו צריכים להתחשב גם בילדים, בשעונם הביולגי, בסבלנותם הדלה, ובעובדה שאילת בחורף שונה מאוד (בעיני אגב, לטובה) מאילת בימי הקיץ. 

אם אתם באילת בחורף עם הילדים (או בלעדיהם…) – המצפה התת ימי והחוף של מוש

אל אילת הגענו בטיסה של מטוס חדיש וגדול יחסית מה שאיפשר לטיסה להיות קצרה במיוחד ולארוך 35 דקות בלבד. משם הגענו למלון דן לפרוק את המזוודות בחדר (שעליו עוד יסופר…) ושמנו פעמנו במהרה למצפה התת ימי אולם לאור העלות הגבוהה של כרטיס הכניסה ובגלל שאני ביקרתי בו ממש לאחרונה, החלטנו שהביקור מיועד בעיקר לסתיו שנכנסה פנימה עם אבא ודוד תומר ואילו אנחנו הלכנו להמתין בנחת ולאכול בפיסת גן העדן הקטנה החוף של מוש שגם אותה הכרתי במסגרת סיורי הקודם באילת. 

בריכת הכרישים במצפה התת ימי בביקורי הקודם באילת

החוף של מוש באילת הוא פיסת גן העדן שהקים הזמר מוש בן ארי בתחילת רצועת החוף הדרומית באילת והוא כולל חוף רחצה משגע לגמרי בחינם (ואטרקציה בחינם באילת היא אינה דבר של מה בכך) ומסעדה מצוינת שמזכירה מאוד את האווירה של סיני מינוס קלקול הקיבה כמובן… בדומה לחופים והמסעדות בסיני נראה שגם בחוף של מוש, מגיעים אנשים בבוקר ונשארים לרבוץ כל היום כשבין רביצה לרביצה מוגשים שלל מטעמים וכוסות סחלב ריחניות. 

בגלל שמדובר באילת בחורף (וכן, אפילו באילת חודש פברואר הוא בהחלט חורף) אל המים נכנסו בעיקר צוללנים וכמה תיירים זהובי שיער ממדינות נורדיות צפוניות בעלי מושג שונה משלנו למילים "חורף" או "קור". 

לאחר שחזרו הטיילים מהמצפה התת ימי שמנו פעמנו חזרה למלון דן אילת לנוח, לשטוף את תלאות היום ולהתכונן לבילוי הלילי. 

בילוי לילי במסעדת הפיפט אבניו אילת

אחרי מנוחה קלה הרגשנו בשלים לבילוי לילי במסעדת הפיפט' אבניו המצוינת שגם בה התארחתי בביקורי הקודם באילת ושעל התפריט שלה אחראי לא אחר מאשר השף אביב משה (המוכר גם בתור "המשה שהוא לא שגב" 😉). 

חצאית טול: Clothe שעד סוף החודש במבצע שווה של 1+1 על כל האתר; חולצת קטיפה: בנות; נעליים: couple of

מן המפורסמות היא כי חופשה ללא מנה גדושה של אלכוהול איננה חופשה אמיתית ואחד ממאפייניו הבולטים לחיוב של הפיפט' אבניו הוא הקוקטיילים המרשימים המוגשים בו.

היום עמוס הריגושים, שינת הצהריים שנקטעה והיציאה הכללית מהשגרה הפכו את גור לעצבני במיוחד ולכן עוד בטרם סיימתי את הקוקטייל המושקע החלטתי לחזור איתו למלון ולהקריב לטובת הענין את הקינוח המושחת שתכננתי לאכול שם. 

 רביצה בברכה, מצפה ציפורים ומנוחה

את היום השני שהיה למעשה היום המלא היחיד שלנו באילת מתוך שלושת ימי החופשה ששניים מהם כללו את הטיסה, החלטנו לבלות בנחת בבריכת המלון המושקעת. 

בגד ים: Ugly Duckling; משקפי שמש: רזילי

אני לא יודעת אם זה משום שמדובר באילת בחורף או שככה זה במלון דן בכל ימות השנה, אבל לשמחתנו נחסכו מאיתנו שלל הפעלות הברכה המאפיינות בדרך כלל נופש משפחתי באילת ויכולנו להנות מהשהות בברכה כשסביבנו רק קול צחוקם של ילדים שמחים שהוא כידוע, הקול הנעים והערב שיש. 

אחרי כמה שעות של רביצה בבריכה והשמש החמימה הרגשנו כולנו רדומים ומנומנמים וחלקנו אפילו לא הספיקו להגיע למיטה ;-).

שנ"צ זה החיים

בין האטרקציות שאפשר למצוא באילת בחורף וגם היא לגמרי בחינם היא מצפה הציפורים. אחר הצהריים לקחו סבא וסבתא את הקטנים למצפה ואנחנו זכינו באחר הצהריים זוגי ושקט שאותו ניצלנו לשתי פעולות מתבקשות של גדולים:

לנוח:

ולצלם: 

חצאית טול: Clothe שעד סוף החודש במבצע שווה של 1+1 על כל האתר; חולצת קטיפה: בנות; נעליים: couple of

שמלה: ורה מולייר. נראתה גם בפוסט חגיגי שהוקדש לעיצובים מלאי הגלאם שלה; שרשרת: דולצ'ה ויטה. נראתה גם בפוסט שהציג את המעצבת שעומדת מאחורי התכשיטים מלאי הנוכחות האלו. 

מכנסיים וחולצה: Clothe שעד סוף החודש במבצע שווה של 1+1 על כל האתר; חולצת קטיפה: בנות; נעליים: couple of

אחרי כמה שעות מענגות של שקט נפגשנו כולנו במסעדה האיטלקית המצוינת מסעדת פסטורי שגם עליה כתבתי בפוסט "24 שעות באילת" רווי ההמלצות על העיר. 

המלון, החדר, האוכל

במלון דן התארחתי פעמיים בעשור האחרון ומודה שהוא לא נחקק בזכרוני באופן מיוחד. אולם הפעם, הופתעתי לטובה מגודלו של החדר המשפחתי שהיה מורכב מחדר הורים גדול במיוחד כולל פינת סלון ועוד חדר ילדים קטן שכלל שתי מיטות, טלוויזיה משלהם ושולחן כתיבה קטן. בחדר היה מספיק מקום בשביל הילדים לשחק, לרוץ, להשתולל והפעילות ששום שהיה במלון אינה שלמה בלעדיה: קפיצה על המיטות. 

שמלה: ורה מולייר. נראתה גם בפוסט הזה; שרשרת: תמריתה, נראתה גם בפוסט הזה

יתרון נוסף של המלון הוא שכל החדרים שבו פונים לאותו הכיוון – הכיוון של הים ולכן מכל פינה בו נשקף ים סוף במלוא הדרו. 

גם ארוחת הבוקר במלון הייתה מהמוצלחות שנתקלתי בהן (ואלוהי האינסטגרם יודע שנתקלתי בלא מעט 😉 ) ובין היתר כללה מבחר מצוין של מאכלים, מעדנים ותחליפי חלב לטובת הטבעוניים והרגישים ללקטוז. 

וכמובן לא פחות חשוב, כלל המלון אינספור שכיות חמדה פוטוגניות שמקשטות מצוין את פיד האינסטגרם כי כפי שגורס משפט הזן הידוע: חופשה שהייתה ולא העולתה, האם באמת הייתה? 😉

מכנסיים וחולצה: Clothe שעד סוף החודש במבצע שווה של 1+1 על כל האתר; חולצת קטיפה: בנות; נעליים: couple of; ענק בלינג בלינג: פראג עליה כתבתי בפוסט הזה

מעיל פרווה סינטתית: Naftul

וכך תמו להם 3 ימי הנופש המשפחתי שאמנם היה מעט מעייף (ומשמין…), אבל הזכות לנפוש ללא דאגות (כמעט) עם המשפחה היא לא דבר מובן מאליו, גם כשנדמה לנו שכן…

אשמח לשמוע מה חשבת על הפוסט, או על הבלוג באופן כללי, או סתם על החיים. 

חוץ מזה אשמח כמו תמיד לפרגון קטן בפייסבוק בעמוד של "תלתלים". 

ואם בא לכם לקרוא על חופשה מסוג אחר באילת, כזו שכוללת טיולים רגליים ולינה בבית ספר שדה אני ממליצה בחום על הפוסט הזה מתוך בלוג הטיולים המצוין: "אפקים מטיילים".