הלידה הראשונה שלי הייתה טראומתית. מעבר לעובדה שהיא הייתה ארוכה מאוד, כואבת וברובה בלי אפידורל כי לא היה מרדים, היא הסתיימה בחירום בגלל הפסקת דופק ולכן הלידה הסתיימה בלי שזכיתי לרגע שכולם מדברים עליו – רגע הבונדינג של אחרי הלידה והפעם הראשונה שפגשתי את הבת שלי הייתה למחרת אחרי לילה של התאוששות לכל אחת מאיתנו בנפרד.

את התיקון חוויתי בלידה השניה, שאמנם הייתה לא פחות ארוכה (24 שעות מתחילת צירים….) ולא פחות כואבת (אולי טיפ טיפה טיפונת פחות….) אבל התנהלה באופן רגיל ובסופה קיבלתי לזרועותי את הקטן שבינתיים כבר גדול נהיה. בהמשך, אחרי שנגמר ים הדמעות וההתרגשות התחילה קצת להרגע, שאלתי את המיילדת אם אחרי כל כך הרבה שנים היא עדיין מתרגשת ברגע הזה שבו התינוק יוצא. היא אמרה לי שביום שבו היא כבר לא תתרגש מזה היא תפסיק לעבוד בזה.

ככה אני מרגישה בנוגע לסיפורים על נשים שהחליטו לעזוב את העבודה המוכרת והבטוחה כדי להגשים חלום וללדת עסק משלהן. תהליך שאני עברתי בעצמי כשהחלטתי לעזוב את המשרה הנוחה (חלקית…) והבטוחה כעורכת דין במנורה מבטחים פנסיה וגמל לטובת חיי הבלוגרית וכל סיפור שכזה מסביבי מרגש אותי מחדש עד דמעות. וביום שאפסיק להתרגש, מי יודע, אולי אחזור להיות עורכת דין ;-). אבל עד שזה יקרה (בתקווה – לעולם לא…), שמחה להציג את סיפורה של שליו שאול, מעצבת תיקים שהיא סורגת בעצמה אחד אחד ובעלת המותג Slav&So ואם התיקים נראים לך מוכרים, זה משום שחלק מהתיקים המשגעים שלה הצגתי לאחרונה בהפקת האופנה המרהיבה שכאן.

ממנהלת למעצבת תיקים סרוגים בעבודת יד

ספרי לנו קצת עליך ועל הדרך שעברת

"שמי שליו שאול, אמא של גילי (10) ורובי (5). במשך שנים פיתחתי קריירה מבטיחה כמנהלת בכירה בתחום המסחר והקמעונאות בחברות הכי גדולות במשק וביניהן תנובה, שסטוביץ ופרטנר. אהבתי תמיד את העיסוק שלי ותמיד הייתי שחקנית נשמה אבל כשיצאתי לדרך ארוכה וסיזיפית של טיפולי פוריות הבנתי שמשהו במציאות חיי הנוכחית לא יהיה קרקע טובה במסע הזה וההבנה שנדרש לי שינוי משמעותי החלה לחלחל.

צילמה: אמיליה בראל

בשלב הזה עוד לא הייתה לי תכנית. בדיוק בתקופה הזו, פנתה אלי אחותי וביקשה שאעזור לה לעצב מחדש את החדר של ביתה. עיצבנו יחד חדר מקסים, נהניתי מכל רגע ולקינוח היצירה, הוספתי שטיח סרוג שבסופו של דבר התגלה כגולת הכותרת של החדר.

בבת אחת משהו בי נפרץ, ואני, שקודם לכן לא החזקתי מעצמי אדם יצירתי, לא הצלחתי להפסיק ליצור. סרגתי כל מיני פריטים והתחלתי להכיר, להתנסות ולשכלל טכניקות שונות. משהו באומנות העתיקה הזו תפס אותי עמוק בקישקעס והייתי בעננים. במקביל, נולד בני השני ואיתו נולד גם המותג שלי Slav&So.

המעבר מחיי השכירות לחיי העצמאות הוא לא מעבר פשוט. איך נערכת כלכלית ועסקית לשינוי הזה?

"המעבר אצלי לא היה מתוכנן. המאורעות הובילו אותי, אבל מהר מאוד השתלטה היצירה על הכל… זה נתן לי שקט לא מובן, בטח להיפראקטיבית כמוני.

בתחילת הדרך התפרנסתי בעיקר מסדנאות. נשים במושב שבו אני גרה ביקשו שאלמד אותן לסרוג וככה זה התחיל. את רוב הזמן הקדשתי לסדנאות. נפגשתי עם נשים נפלאות מכל הארץ שחלקן בהמשך, הפכו לעוזרות שלי וזה היה פשוט נפלא וחווייתי אבל מה שבאמת בער בי היה ליצור בעצמי. הבנתי שאם אני רוצה להקים מותג משלי בתקציב בייתי אני צריכה לעבוד מאוד קשה ולפתח מיומנויות חדשות. אז, כל מה שידעתי לעשות בתקציבים של מיליונים לא ממש היה רלוונטי פה.

במקביל להקמת המותג, עברתי תקופה אישית לא פשוטה בעקבות פרידה מבן הזוג שלי ונדרשה הערכות כלכלית מחודשת.  אבל שוב, התשוקה ליצור הייתה מדהימה ומפתיעה בעוצמתה.

התקדמתי עקב בצד אגודל והשקעתי כל פעם רק מתוך ההכנסות של העסק בלי לקפוץ מעל הפופיק עם כספים ממקורות אחרים. זאת רכבת הרים משוגעת עם עליות ומורדות ותקופות של הכנסות נמוכות אבל… לא הייתי מוותרת על הנסיעה הזאת בעד שום הון…😉

צילמה: ורד פרקש

בשנתיים האחרונות התחלתי להשקיע את עיקר זמני ומרצי בעיצוב וסריגת תיקים מבדים שאני בוחרת וחותכת בעצמי וביחד עם המיקוד וההתמקצעות הגיעה גם פריצת הדרך השיווקית. הקמתי את האתר שלי שדרכו אני מוכרת את התיקים והתחלתי למכור אותם בארץ, בחו"ל וגם דרך כמה חנויות כולל חלק מהחנויות של המעצב רונן חן. כך הפכתי מחיית אקסל לאומנית טקסטיל"

מה המקום של אופנה ואסתטיקה בחייך?

"לאסתטיקה יש תפקיד מאוד חשוב בחיי. אני זקוקה לסביבה אסתטית כדי להיות פרודוקטיבית ובעיקר, כדי להרגיש טוב. סביבה אסתטית ונעימה עושה אותי שמחה. זה עד כדי כך פשוט וגולמי. לאופנה יש חלק חשוב באסתטיקה ואופנה טובה היא זו שגורמת לנשים להרגיש טוב יותר ומוציאה מהן את המיטב.

מבחינת הסגנון האישי שלי, תמיד הייתי מאוד צבעונית ונועזת, אבל, בשנים האחרונות אני מתחברת בעיקר לסגנון הספורטיבי עם ג'ינס מחמיא, חולצת טי איכותית, תכשיט מענין וכמובן תיק סרוג משגע."

צילמה: ורד פרקש

מאיפה מגיעה ההשראה שלך?

"ההשראה שלי מגיעה מהרבה כיוונים. ראשית, אני משוגעת על טקסטיל ולא סתם בחרתי לעבוד בתחום שמשלב עבודת ידי וטקסטיל. מפגש אקראי עם טקסטיל בכל מקום יכול לפתוח פרץ יצירתי וזרם רעיונות. מפגשים עם אומנויות מסורתיות ושבטיות גם פותחות אצלי את הצ'אקרה היצירתית. יש לי גם חיבה רבה לווינטג' ואני מאוד אוהבת להסתובב בשווקי פשפשים וחנויות יד שניה."

צילמה: ורד פרקש

יש לא מעט נשים שחולמות לעזוב את העבודה וללכת בעקבות החלום אבל חוששות לעשות את זה. מה הטיפ שלך להן?

"ראשית אני ממליצה בחום ללכת אחרי הלב ואחרי מה שמרגיש נכון בבטן – האינטואיציה שלנו לא משקרת. הדבר השני שחשוב, הוא ההתמדה והמיקוד. יש הרבה אנשים מאוד יצירתיים שמסיבות כאלה ואחרות לא התמידו ולכן לא פרצו ומצד שני, יש לא מעט אנשים שהתמידו ולא התייאשו גם ברגעי השפל הכי גדולים ומשם הגיעה ההצלחה שלהם. דבר נוסף – צריך  להבין שכבעלות עסק קטן אנחנו נדרשות ללמוד הרבה מיומנויות חדשות. אנחנו היוצרות, המנהלות, מנהלות החשבון ונשות השיווק של העסק ולרוב, אנחנו מגיעות עם מיומנות אחת או שתיים מתוך הרשימה הזו ונדרשות ללמוד את השאר. לכן חשוב לעשות הכנה טובה ולאורך הדרך, להתייעץ עם מומחים כי לוקח הרבה זמן לפתח את המיומנויות האחרות האלה לבד.

דבר אחרון, הוא לדעת שמבחינה כלכלית השנים הראשונות הן קשות ומאתגרות ולהיערך לזה בהתאם. לרוב, זה מביא ירידה משמעותית ברמת החיים אבל, הסיפוק הוא ענק ועם עבודה נכונה, זאת ירידה לצורך עליה."

את התיקים הנפלאים של שליו אפשר למצוא בחנות אונליין שלה Slav&So וגם בעמוד הפייסבוק שלה שדרכו אפשר גם ליצור איתה קשר.

אפשר לשמור על קשר?

אם את אוהבת להכיר יוצרות חדשות שלא הכרת, לשמוע סיפורים מעוררי השראה של נשים מעניינות ומרגשות,

אם את אוהבת אופנה ויצירה מקומית, ורוצה לתמוך בה ובנשים שיוצרות אותה,

אם את רוצה לדעת על הנחות, הטבות, מכירות והגרלות שנעשות רק לקוראות הבלוג כמו אלו שבפינת "הארון השווה שלי",

אז בואי ותצטרפי לרשימת הדיוור של בנות "תלתלים" העליזות עוד קצת למטה בחלונית בסוף.

אשמח לשמוע מה חשבת על הפוסט כאן למטה בתגובות, ואשמח לפרגון קטן ו"לייק" גם בעמוד הפייסבוק של "תלתלים" (כל "לייק" נחשב 😉 ) ואשמח לראות אותך גם באינסטגרם המתולתל שלי.