אחד הדברים הבודדים שאני כן מברכת עליהם בתקופה רווית האתגרים ומעוטה בהכנסה שאנחנו חווים, היא שיש לי יותר זמן לקרוא. בימים כתיקונים (ימים שכבר שכחתי איך הם נראים…) במעט הזמן שהיה לי לקריאה העדפתי לקרוא פרוזה, אבל בתקופה האחרונה קראתי שני ספרים נפלאים: הספר "החיים קצרים, אל תקני את הנעליים" של שלי גרוס ומיכל לוי ארבל והספר "אני שונאת את הצוואר שלי" של השנונה באדם נורה אפרון, שהם שניהם ספרי הגיגים ולימוד ולא ספרי פרוזה על דמות גיבורה טראגית יותר או פחות.
כל אחד מהם קראתי בשקיקה והבנתי שחיי שזורים במשפטים ואמירות שאימצתי אל ליבי וארוני שאמרו והגו נשים חכמות ממני, והבשילה העת לכמה המלצות קריאה ולהקדיש להן ולספרות הנשית שלהן פוסט ולחלוק מעט מהידע הזה.
הספרות הנשית ששינתה את חיי
"החיים קצרים, אל תקני את הנעליים" – שלי גרוס ומיכל לוי ארבל
כבר שנים שאני מתמקדת בבלוג במה שמכונה "אופנה איטית" ו"אופנה אקולוגית", וסוף סוף מצאתי את הספר שמסביר מה זה אומר הרבה יותר טוב ממני. הספר פותח בהסבר על מהי אופנה מהירה, איזה נזקים היא גורמת, ממשיך בשאלה למה אנחנו קונות כל כך הרבה וממשיך במגוון טיפים במטרה להפוך אותנו לצרכניות, מתלבשות ואקולוגיות טובות יותר, וכל זה נעשה בלי לטעת בנו רגשות אשם ומקבל בסלחנות גם מעידות של שופינג רגשי חסר תכלית מתוך הבנה גמורה שלפעמים זה פשוט עושה לנו טוב, וזה לגמרי בסדר.
הנה כמה ציטוטים נפלאים מתוך הספר:
"שופינג הוא לא פעילות אירובית"
"כשאנחנו מזמינות פריט זו"ל מחו"ל, צריך לזכור שזה עתה הרמנו מטוס לאוויר רק כדי שיהיה בבעלותנו עוד אוברול סינטתי."
"זה זול" זאת לא סיבה מספיק טובה לקנות משהו."
"כשבגד נראה לך זול עד כדי חשד – את צודקת. משהו פה לא מסתדר. בגד לא אמור לעלות כמו קפה ומאפה."
"סבתא צדקה. אנחנו לא מספיק עשירים לקנות בזול."
מה למדנו: ישראלי זה הכי, אחותי!
"לא כזאת" – לנה דנהאם
לנה דנהאם יוצרת "בנות" וגם אחת השחקניות הראשיות בה, היא בעיני אחת הנשים החשובות שאי פעם היו פה. בזמן שאחותה הגדולה והמיתולוגית "סקס והעיר הגדולה" הציגה לנו חברות טובה עד כדי בחילה של ארבע נשים יפות, רזות, מצליחות ולבושות בקפידה, והרבה סקס וערום נטול צלוליט ומלא בציצים זקורים, "בנות" הציגה לנו גרסה הרבה יותר קרובה למציאות כולל סצינות ערום נטולות כל פלטור או צנזור של גופה העירום של דנהאם בעצמה, וכך במחי חוטיני גרמה דנהאם למיליוני נשים וביניהן כותבת שורות אלה, להרגיש הרבה יותר בנוח עם גופן ואפילו לקבל בחיבה מסוימת את הצלוליט וכל עודפי העור שהתווספו לי בהריונות.
ספרה האוטוביוגרפי של דנהאם הוא למעשה הרקע לכל עלילת "בנות" ובאופן מפתיע, חלק מסיפורי חייה של דנהאם מתעלים בקיצוניותם על מיטב הסצנות בסדרה.
ציטוטי "גזרי ושמרי" שאהבתי במיוחד:
"בעיני אין דבר אמיץ יותר מאשר אדם שמכריז שהסיפור שלו ראוי להישמע, בעיקר אם מדובר באישה."
"אני חייבת לספר אותם כדי לשמור על שפיותי: כיצד התעוררתי יום אחד בגוף נשי בוגר שמילא אותי גועל ובעתה."
"אני בת עשרים ואני שונאת את עצמי. את השיער שלי, את הפנים שלי, את קימור הבטן שלי."
"יש לי חברות. חבורת בנות נחמדות שתחומי הענין שלהן לא מזיזים לי. זה מעורר בי תחושת אשמה, כאילו חוסר היכולת שלי לבלות איתן בבית מוכיח אחת ולתמיד שאני לא שווה כלום."
"לא, אני לא מומחית לסקס, לא פסיכולוגית או דיאטנית. אני לא אמא לשלושה או הבעלים של מותג גרביונים מצליח. אבל אני בחורה עם ענין עז בלהשיג הכל, והספר הזה מורכב מדיווחים מלאי תקווה מקו החזית של המאבק הזה."
מה למדנו: תיעוב עצמי זה המושלם החדש!
"למה דווקא אני" – רויטל ויטלזון-יעקבס
אם את אמא ויש לך פייסבוק, סביר להניח שיצא לך לפחות פעם אחת להיתקל באחד מסרטוני הפייסבוק של רויטל, סרטונים מצחיקים ומדויקים להפליא, שבהם היא יושבת ברכב ומתארת סיטואציה הורית שגרתית כלשהי. למרות שהסרטונים מצולמים בצילום בייתי, ויטלזון היא סטנדאפיסטית מקצוענית וכשרונית והייתה זאת רק שאלה של זמן עד שיגיע גם הספר.
הספר מורכב מעשרות פרקים קצרים, כל פרק שניים שלושה עמודים ושבדומה לסרטונים שלה, מתאר בהומור ודיוק סיטואציות יומיומיות שכולנו מכירות: טביעה בים קבוצות וואטסאפ, עצות לאסיפת תחילת שנה בגנים ובבתי ספר, לידות, ניתוח קיסרי והיד עוד נטויה.
מגוון ציטוטים לפנתאון:
"יצאתי מקבוצת הוואטסאפ, ואיך שהיא נעלבה. לא, אתם לא מבינים. היא לא אמרה לי כלום, אבל אחרי כמה שבועות, כששמתי לב שבקושי שלום היא אומרת, שאלתי חברה משותפת והיא אמרה: נו ברור, זה היה ממש מעליב איך שיצאת מהקבוצה."
"זהו, הגיע האחד בספטמבר. אני לא יודעת מה אתכם, אבל כצפוי, לא הצלחתי לישון בלילה בין רביעי לחמישי מרוב התרגשות. סתם, זה שקר."
"הגיעי בזמן והתיישבי במקום בו שתי שורות כסאות, אבל בשורה הראשונה. חכי לאמא שבהריון. ברגע שהיא נכנסת, קראי לה: "הנה, שבי פה" ודלגי לשורה מאחוריה. כך תוכלי להנות מזמן גלישה מאחורי גבה העצום." (מתוך פרק "צרור עצות לצליחת אסיפת ההורים של תחילת השנה).
מה למדנו: אם החלטת להיות אמא, עדיף שתצטיידי בחוש הומור. כי בינינו, אין דרך אחרת לצלוח את המסע הזה"
"אני שונאת את הצוואר שלי" – נורה אפרון
אני בושה ונכלמת להודות קבל עם ובלוג שהאישה שאחראית לתסריט של "כשהארי פגש את סאלי", ושימשה כהשראה הגדולה של לנה דנהאם ושלי גרוס, הצטרפה לספריה שלי רק בתקופה האחרונה. בחסות הקורונה, חיפשתי השראה והומור ואת כולם מצאתי בספר הזה שללא ספק הפך את ההוצאה בת ה-84 ש"ח (פלוס משלוח) ששילמתי עליו, לאחת ההשקעות הטובות שעשיתי.
הספר נפתח בפרק שנושא את שמו "אני שונאת את הצוואר שלי" ובו אפרון מהללת את היתרונות של להיות אישה מבוגרת, בוגרת, בעלת נסיון וחכמת חיים, עד שזה מגיע לצוואר שידוע בתור האיבר הראשון בגופנו שמסגיר את סימני הגיל וב"מסגיר" הכוונה צועק בקול גדול.
בתור מי שחווה כבר חודשים רבים את משבר גיל ה-40 שלה, לא יכולתי שלא להזדהות. אבל חוץ מקיטורים על הסנטר הכפול, מלא הספר בלל הגיגים ושנינויות נפלאות כמו הקשר המיוחד והבעייתי שבין נשים לתיקים שלהן, טיפוח שיער ומה דעתה על נשים שמזריקות בוטוקס. על אף שאני אוחזת בדעה שונה משל אפרון על בוטוקס ועל מגוון נושאים אחרים שעליהם היא מפליאה לכתוב, נהנתי מכל מילה, הגיג, פסיק ונקודה.
ציטוטים חיונים וחיננים במיוחד:
"אני שונאת את הצוואר שלי. בחיי. אם הייתן רואות את הצוואר שלי אולי גם אתן הייתן שונאות אותו, אבל סביר להניח שלא הייתן אומרות שום דבר, מטעמי נימוס."
"מהנסיון שלי המשפט "אני לא מבינה על מה את מדברת" הוא שם קוד ל"אני מבינה למה את מתכוונת אבל אם את חושבת שתצליחי להפיל אותי בפח ולגרור אותי לשיחה בנושא, את משוגעת לגמרי."
"ברור לגמרי שעכשיו, כשאני מבוגרת יותר, אני חכמה ונבונה ומנוסה. וגם ברור שאני באמת מבינה מה חשוב בחיים. אבל אתן יודעות מה? מה שחשוב זה הצוואר שלי."
"צר לי לומר את זה כי כמות התחזוקה שהשיער מצריך היא מדהימה. לפעמים אני חושבת שהפטור מהצורך לדאוג לשיער הוא אחד מהיתרונות של המוות."
מה למדנו: על כולנו נגזר להתבגר, אבל אם כבר להתבגר ולהזדקן, אז שיהיה במנהטן ועם כשרון כתיבה.
"סוד הקסם היפני" – מארי קונדו
אני מודה שהתלבטתי אם להכניס את הספר הזה לפוסט מהסיבה הפשוטה שבכל הנוגע אלי, הוא לא שינה את חיי. למעשה, לא הצלחתי לעבור את הפרק הראשון שלו… אבל, בכל זאת מדובר בספר שהפך לקאלט וששינה את חייהן של כל כך הרבה נשים סביבי והעובדה היא שלמרות שלא הצלחתי לקרוא אותו, אני גם לא מצליחה לוותר עליו, וחודשים הוא ליד מיטתי מעלה אבק ומביט בי בהתנשאות כיאה לספר שמתיימר לאגד בתוכו את הסוד לחיים מאושרים.
מארי קונדו היא יועצת סדר ונקיון שמתמחה בארגון חללים והיא הגתה שיטה שנקראת על שמה שיטת "קון מארי" שמתיימרת להפטר מהבלאגן בבית לאחת ולתמיד וכתוצאה מכך גם לנקות את הבלאגן בראש ובחיים. ייתכן שבמקרה שלי בעיית החיבור ביני לבין הספר היא העובדה הפשוטה שעל אף שאני אדם שאוהב סדר ונקיון ושמח מאוד להפטר מאינספור חפצים מיותרים, איתי בבית חיים עוד שלושה אנשים שמתעלמים באופן גורף מבקשותי לסדר את חפציהם ותופסים יחד שני שליש מהנדל"ן שבדירה…..
למרות זאת מצאתי גם אני כמה ציטוטים שהצלחתי לחבב:
"כשתסדרו את החלל שלכם באופן מוחלט וסופי, תשנו את הנוף שסובב אתכם. השינוי הזה עמוק כל כך, שתרגישו כאילו אתם חיים בעולם חדש לגמרי."
"אחרי החוויה הזאת הגעתי למסקנה שהדרך הטובה ביותר לבחור מה לשמור ומה לזרוק היא להחזיק כל חפץ ביד ולשאול האם הוא מעורר שמחה בליבי."
"אם אתם כועסים על המשפחה, אולי הסיבה היא החדר שלכם."
מה למדנו: אם את ממציאה שיטה למשהו, עדיף שתקראי לה על שמך. לא בטוח שזה הסוד לחיים מאושרים אבל זה כנראה הסוד לעשות הרבה מאוד כסף.
האופנה הישראלית הנפלאה שבפוסט
האופנה הנדרת שצילמנו בפוסט שייכת לבוטיק האופנה ELYA FASHION והתכשיטים הסרוגים עוצבו וצורפו בעבודת יד על ידי עינת זנדברג.
בוטיק האופנה ELYA FASHION הוא בית למעצבים ישראלים רבים ויש בו מגוון נפלא של בגדי יום יום שמתאימים לאקלים הישראלי הלא פשוט שלנו, ומגוון שמלות נהדר שהולך נפלא עם האקססורי הכי "חם" תרתי משמע בקיץ הישראלי: 70% לחות ;-).
הבוטיק ממוקם ברחוב החצבים 32 בקדימה אבל את מרבית הפריטים אפשר למצוא גם בחנות אונליין ELYA FASHION וממליצה בחום לעקוב גם אחרי עמוד הפייסבוק וחשבון האינסטגרם שלה.
התכשיטים הנפלאים שייכים לעינת זנדברג, צורפת מוכשרת מאין כמוה שסורגת בעצמה כל תכשיט ותכשיט ולכן כל אחד מהם, הוא אחד, יחיד ומיוחד.
את התכשיטים הנפלאים של עינת זנדברג אפשר למצוא בחנות שלה ב Etsy ואת מגוון עיצוביה תוכלו למצוא גם בעמוד הפייסבוק שלה שעונה לשם המקסים והמדויק "תכשיטים מדברים אומנות" ובחשבון האינסטגרם שלה.
אפשר להמשיך איתך את הרומן?
אם נהנית מהגיגי, מילותי והמלצותי, ותרצי לקרוא עוד,
אם את אוהבת להכיר יוצרים ומעצבים מקומיים, ורוצה לסייע להם ולתמוך,
אם תרצי לדעת על מכירות, הנחות, הטבות והגרלות שמיועדות רק לקוראות הבלוג כמו אלה שבפינת "הארון השווה שלי",
אז בואי ותצטרפי לרשימת הדיוור של "תלתלים" עוד קצת למטה בחלונית ההרשמה.
אשמח לשמוע מה חשבת את הפוסט כאן למטה בתגובות, ואשמח ל"לייק" בעמוד הפייסבוק של "תלתלים" ובחשבון האינסטגרם המתולתל והצבעוני שלי ואשמח מאוד לראות אותך גם בחשבון האינסטגרם החדש שפתחתי שמוקדש כולו להגרלות ופעילויות נושאות פרסים שווים במיוחד שכולם ממעצבים ויוצרים מקומיים.
אהבתי מאוד את הספר ׳החיים קצרים, אל תקני את הנעליים׳ קראתי אותו מספר פעמים וגם ממליצה עליו בחום, הוא שינה לי את ההסתכלות על הנושא, מאז כמות הרכישות שלי של בגדים ונעליים מאוד הצטמצמה עם העדפה לאופנה איטית, חנויות יד 2 ומסיבות החלפה. גם הספר של מארי, קראתי פעם אחת ועודד אותי לעשות סדר בחדר ארונות שלי, מאז, מידי פעם, אני יושבת עם עצמי ומסננת ומסדרת.
בדיוק ככה אני מרגישה. הרבה דברים כבר יישמתי לפני אבל הנושא של כמה מים למשל מצריך כל סוג בד זה היה לי חדש ומאז אני מסתכלת אחרת על כותנה למשל
את הנהדרת. קולעת, ממוקדת, מעניינת … נהנתי מאוד, תכשיטים מקסימים, כתיבה זורמת, וזה בום מראה לפנים!
עשית לי את השבוע עם התגובה הזו
אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך, תמיד לומדת דברים חדשים ומעניינים
תודה רבה רבה יקירה
פוסט מעניין מאוד. החלק על סימני הגיל וגיל בכלל הוא משהו שחשוב לדבר עליו
מסכימה מאוד. שיער, קמטים, צוואר ואפילו מרקם עור אלה דברים שבבת אחת אני מרגישה שהשתנו אצלי
תכשיטים יפייפים,עדינים ומקוריים.
את היחידה בעולם שמתאימים לה פסים!
והאיפור הורס כרגיל!
כל אישה יכולה למצוא פסים שמתאימים לה. נשבעת
פוסט נהדר, גרמת לי חייך ולהיזכר בספרים
אז תפקידי כאן הסתיים 🙂
קלעת בול. כמה מצחיק- ככה נכון.
יש עוד זן שמדברר את עצמו לדעת כמו נשים?
לשמחתי אנחנו אחדות ומיוחדות 😉
איזה פוסט מרים ונשי! עכשיו צריכה למצוא זמן לקרוא הכל!
איזה כיף
מאוד אבל מאוד נהניתי לקרוא את הכתבה. גילית לי עכשיו משהו שבידיוק כרגע אני צריכה. את הספר הראשון – "… אל תקני נעליים…" כבר השם משך אותי… אני ההפך הגמור : "כריס, החיים הם קצרים – תקני כל מה שבא לך…". אני רוצה להיות יותר מודעת לכ הנושא וכבר הולכת לחפש את הספר. תודה רבה לך על ההמלצות השוות.
אני מאוד מתחברת. גם אני הייתי ככה. עברתי גמילה לא פשוטה ובכלל שינוי לחיים אקולוגיים יותר
תמונות מעלפות ויופי של המלצות!
חלק קראתי וחלק – בהקדםםםםםם
לאב יו
בלוג מצוין, התחברתי מאוד לכתיבה, לתמונות, לצבעים .. שילוב נהדר
תודה רבה רבה
איזה פוסט נהדר!!!! כהטקסט והתמונות – וכל מה שאת מייצגת.
אהבתי מאוד.
תודה רבה לך דניאלה. כיף לקבל כזו תגובה
תודה על ההמלצות!
נראה לי שאני זקוקה קצת לקון מארי
זה כנראה נכון לכולנו….
קראתי בשקיקה. אהבתי מאד. גם את הכתיבה, גם את הצילומים. התכשיטים המקסימים של עינת פשוט נפלאים עליך וגם הבגדים. נהניתי עד מאד.
התגובה שלך היא נקודת אור ביומי האפרפר