אם במקרה אתם עוקבים אחרי בפייסבוק, אינסטגרם או טיקטוק, לא יכולתם שלא לפספס את העובדה שנכנסתי עם כל משפחתי לבידוד מלא בן 12 ימים אחרי שבגן של הקטן שלי התגלה מפעיל חוגים שהיה חיובי לנגיף. האירוע הזה שהפך שכיח למדי במחוזותינו וסביר להניח שעל אף שבתקופה האחרונה אימצתי לא מעט גינוני ניקיון שבימים כתקנם היו נחשבים על ספקטרום ה -OCD, אין ספק שעוד אפגוש בו שוב (ושוב, ושוב ושוב…), והוא סיפק בידי הזדמנות פז מפוקפקת להשוות בין חווית הבידוד לחווית הסגר הכללי שחווינו כולנו ולשוב עם מסקנות חותכות ואמינות לפחות כמו איכוני השב"כ וטיפים לאיך להעביר את הבידוד
צילמה: ורד פרקש; תכשיטים: תכשיטי שי; חולצה: MOMA
סגר מלא אל מול בידוד: מצא את ההבדלים
צרת רבים חצי נחמה
כל מי שאומר ש"צרת רבים נחמת טפשים" לא נכנס עם משפחתו לבידוד בדירת שלושה וחצי חדרים, בלי מרפסת ועם שני ילדים קטנים, כשמחוץ לדירה, נוהג עולם כמנהגו, או לפחות מנהגו בשגרת קורונה. גם בידוד וגם סגר כולל הן חוויות לא פשוטות, בעיקר כשהנדל"ן חונק והילדים קטנים. אבל בעוד שבסגר מלא הרחובות היו ריקים והרשתות החברתיות היו מלאות פוסטים של אמהות חנוקות כמוני, בזמן הבידוד, המשיכו הרחובות שלידנו לשקוק חיים, גן הילדים שצמוד אלינו היה מלא בצחוקם של ילדים, ואת האינסטגרם שלי מילאו תמונות של אמהות מאושרות בים או נופשות במלונות בוטיק בצפון.
צילמה: ורד פרקש; תכשיטים: תכשיטי שי; בגדים: MOMA
זמן הוא דבר יחסי
וב"יחסי", אני מתכוונת ל"לא זז". ויסלח לי הקורא אלברט אינשטיין שאמר זאת הרבה לפני. הבידוד שלנו ארך 12 ימים אבל בגלל שהוא הסתיים באמצע היום ביום חמישי, הילדים לא נשלחו למסגרות ובעצם חזרו רק ביום ראשון (וביום שני הקטן חזר עם סטרפטוקוקוס בגרון מהסוג הישן והטוב אבל זה כבר ענין לפוסט אחר…), כך שמפה לשם מדובר בשבועיים. רבים ניסו לנחמני עם הטענה "זה רק שבועיים", "כבר היינו סגורים הרבה יותר", אבל בעוד שבזמן הסגר הכללי הקפדנו לצאת מידי יום בגבולות ה-100 מטר, עם כדורגל לחניה של הבנין, או אפניים ברחוב, ואני יצאתי מידי ערב לרוץ בגבולות השכונה, הפעם, סיר הלחץ של שלושת וחצי חדרינו, והיעדר המרפסת בדירה הפכו את הזמן לאיטי יותר מהאופנה אותה אני צורכת.
וכך הרגיש כל יום כמו שבוע, וכל שעה כמו יום, וטבלת הייאוש הפרטית שלי חולקה לדקות שהרגישו כמו שעות. אבל אם יש משהו שלמדתי עם השנים, זה שהזמן עובר לא רק כשנהנים, אלא גם כשלא ישנים (בחודשים הראשונים עם כל תינוק) ואפילו, כשמבודדים וסובלים. וטוב שכך :-).
אמבטיות באמצע היום זה החיים
לפני כך וכך שנים, כשתכננו את דירתנו הנוכחית, אני ביקשתי שהאמבטיה של הדירה תמוקם דווקא ביחידת הורים ולא באמבטיה המרכזית הגדולה כמקובל. באותם ימים עוד הייתי נטולת ילדים (למעט זו שצמחה בביטני) וחברות מנוסות הזהירו אותי שלא כדאי כי הילדים לא עושים מקלחות אלה אמבטיה, ואני לא רוצה שכל פעם יהיו באמבטיה בחדר הורים, ירטיבו את המיטה ויהיו הכי רחוקים שאפשר מהחדר שלהם.
בתור מי שסיגלה לעצמה הרגל שלא להקשיב לדברי אחרים כבר בגיל צעיר, המשכתי במנהגי גם הפעם וזו הייתה אחת ההחלטות החכמות של חיי.
עוד בימי הראשונים כאם צעירה ומבוהלת, הייתה לי האמבטיה בחדר השינה שלנו מפלט. כל אימת שרק יכולתי, הסתגרתי שם לכמה דקות של שקט, נהנית מקצף ריחני וחרשת לצרחות העולל החדש בסלון שנשאר עם אבא.
גם הפעם, היה זה מפלטי. מידי יום סביב הצהריים הסתגרתי בחדר, סגרתי את דלת חדר השינה ואז גם את דלת האמבטיה ושקעתי במשך 20 דקות ברגעי השקט היחידים שהיו לי בבית, נשמתי נשימות עמוקות, מלמלתי מנטרות בודיסטיות קלישאתיות והקשבתי לציוץ הציפורים שבחוץ, והצלחתי לשמור על שפיות (יחסית).
לשחרר גבולות
פעם, בתקופה שמעבר להרי החושך עוד לפני שידענו קורונה מהי, הקפדתי על מינון סביר של מסכים בבייתנו, והמסך היחידי שהילדים היו חשופים לו היה הטלוויזיה. עם תחילת הסגר, הכנסנו הבייתה דייר מפוקפק נוסף: הסוני פלייסטיישן ועם כניסתנו לבידוד, קיבלנו בהשאלה גם טבלט. כי בימים כאלה, כל האמצעים כשרים. את ההשלכות, דחיתי להתמודדות של הילה של העתיד לתקופה שאחרי הבידוד ;-).
לא להכנע לסמרטוטי הבית בארון
בימים כתיקונם כל הזדמנות כשרה בעיני להוציא את שמלת הפיאטים וחצאיות הטול, גם יציאה עם הילדים לגינה. אבל חצי השנה האחרונה (ואולי גם קצת הגיל…) שינו אצלי משהו, והסגנון האישי שלי, בעיקר בבגדים, נהיה מעט יותר מינימליסטי.
אבל אל נא תטעו: מינימליסטי (או במקרה שלי, מינימליסטי באופן יחסי….) לא אומר שבשהיה בבית יש ליפול לאותם "מלבושי בית" עם חולצה אפורה שהייתה פעם לבנה, או טי שירט עם הדפס ששני שליש ממנו התקלף ודהה בכביסה. לקום בבוקר ולהתלבש היא פעולה חשובה מאין כמוה, גם אם התנועה היחידה שלנו באותו יום היא מחדר השינה לסלון, למטבח, שוב לסלון ושוב למטבח.
מידי בוקר כשהתעוררתי אל שחר של יום חדש, הקפדתי להתלבש בבגדים נוחים ונעימים, אך יפים ומשמחי לבב, וגם לענוד תכשיטים עדינים, כאלה שאפשר לשטוף איתם כלים ועדיין להנות ממראה האצבעות המקושטות עדיים יפים בעודי מקלידה על מקלדת המחשב.
להתאהב מחדש בארון
בהמשך לסעיף הקודם, תקופת הבידוד היא ללא ספק הזדמנות להכנס חזרה לארון במובן המילולי ביותר, כשהמטרה היא, לא לסדר אותו, אלא להתאהב בו מחדש ועל הדרך, לנפות החוצה את כל מה שלא צריך\לא עולה\עבר יותר מידי כביסות. המפתח להתאהבות המחודשת, הוא קודם כל לנסח לעצמך את הסגנון האישי שלך, שכידוע, הוא חזק יותר מכל תקציב או מותג, ולסדר מחדש את הארון בהתאם לו.
אחרי שסיימת לסדר, זה הזמן לסדר מחדש את רשימת ה – WISH LIST שלך לקניות כך שתהלום את הסגנון שלך וההתאהבות המחודשת בפריטים שכבר יש לך, ותשלים אותם. ואם אפשר, להקפיד על WISH LIST על טהרת העסקים המקומיים והמעצבים הקטנים, כי בינינו, כנראה שכל דבר שתראי ב ASOS או NEXT את יכולה למצוא גם כאן ועל הדרך, לשמח לבב עובדים מקומיים ולחמול על הסביבה שנחסך ממנה עוד שינוע מזהם במטוס. יש הטוענים שפרגון שכזה מייטיב גם עם עור הפנים. רק אומרת ;-).
בטיקטוק מצאתי נחמה
כבר תקופה ארוכה שהסתקרנתי לגבי הרשת החברתית "טיקטוק" שנחשבת הדבר החם הבא. אבל בגלל שלא הכרתי אף אחד שנמצא שם, ובתור טכנופובית קשה בעברי, וטכנופובית ממוצעת בהווה, לא ששתי לקפוץ פנימה לרשת חדשה עם פיצ'רים, אייקונים ולחצנים שלא הכרתי.
אבל התקופה האחרונה בתוספת מיעוט העבודה ועודף הזמן בבית, גרמו לי לצלול פנימה ולהיות כנראה המשתמשת המבוגרת ביותר בטיקטוק, לפחות ברחבי אזור השרון אלא שגיליתי, שדווקא העובדה שאין שם אף אחד שמכיר אותי או מזהה אותי, עוזרת לי להשתחרר ובניגוד לתמונות המוקפדות שלי בכל מדיה אחרת, שם יותר מהכל רציתי להשתטות בלי חשבון.
מפה לשם כמה מהסרטונים שעשיתי נהיו ויראלים עם עשרות אלפי צפיות ובני תשחורת באזור מגורי זיהו אותי ברחוב ושאלו אותי במבט מפעים איך אני מגיעה ככה ל"פור יו". הנהנתי בנימוס, חייכתי ואמרתי תודה ומה שבאמת רציתי להגיד, "זה מה זה לעזאזל "פור יו"?? ;-).
אז אם במקרה גם אתם שם, אשמח אם תתנו קפיצה גם לשלי או שתציצו דרך החשבון של בנות ובני התשחורת שגדלים בביתכם ;-).
אופנת המעצבים הישראלים הנהדרת שבפוסט
תכשיטי הזהב של "תכשיטי שי"
"תכשיטי שי" היא חברה משפחתית קטנה שקיימת כבר 50 שנה. בשנת 1967 הוקמה לראשונה החנות ברחוב בן יהודה בתל אביב על ידי גבריאל, שהיה גמולוג (מומחה ליהלומים) מוסמך.
50 שנה אחר כך, עובד בחברה גם חתנו של גבריאל – הצורף טל הררי, שמשלב בין עבודת צורפות קלאסית לבין טכניקות חדשניות שמשלבות למשל הדפסה בתלת מימד.
כל התכשיטים עשויים זהב טהור ומשלבים יהלומים לבנים, יהלומים שחורים ואבני חן יקרות אחרות. הסגנון הוא מינימליסטי אך מלא אמירה, סגנון שאני מוצאת את עצמי נמשכת אליו יותר ויותר בתקופה האחרונה (הגיל, כבר אמרנו? 😉 ).
החנות נמצאת ברחוב בן יהודה 117 בתל אביב, אבל את מרבית העיצובים אפשר למצוא וגם לרכוש בחנות אונליין של "תכשיטי שי" שבה גם מצאתי פינת מבצעים מפנקת של טבעות זהב ויהלומים שחורים בטווח מחירים מאוד נוח של 950 ש"ח עד 1,990 ש"ח.
מוזמנות לעקוב אחריהם גם בפייסבוק ובאינסטגרם, ולרייר יחד איתי על העיצובים המשגעים של הטבעות והשרשראות.
הבגדים של MOMA FASHION
אם השם MOMA FASHION מצלצל לכן מוכר זה מפני שהצגתי את החברה המשפחתית המקסימה הזו כאן מעל דפי הבלוג ממש לאחרונה בשיאו של הסגר אי שם באפריל. כבר באותו הפוסט לפני שלושה חודשים שבו כתבתי על השגרה החדשה בצל הקורונה, ציינתי שכנראה ששמלות הפיאטים שלי ישלחו לשינת חורף ארוכה במיוחד, לטובת בגדים מינימליסטיים ונוחים יותר, והבגדים של MOMA הם בדיוק כאלה.
ב-MOMA שהוקמה על ידי מורן ומוטי, בעל ואישה, מציעים לנו בדיוק את מה שאנחנו צריכות בקיץ הישראלי הלח: בגדי יום יום נוחים, קלילים במגוון צבעים וגזרות מאוד מחמיאות.
גם המחירים ב MOMA נוחים במיוחד ומתאימים גם לימי קורונה שמאופיינים בהידוק חגורה, וחולצות הקיץ נמכרות 2 ב- 250 ש"ח, השמלות בטווח מחירים של 179 ש"ח עד 199 ש"ח, ובנוסף יש עוד מחלקת אאוטלט שבה הכל עד 50% הנחה.
את הבגדים של MOMA תוכלו למצוא בחנות בדיזנגוף 162 בתל אביב, בחנות אונליין וכמובן, בפייסבוק ובאינסטגרם.
שנמשיך את הרומן?
אם נהנית מהגיגי, צחקת עד עמקי נשמתך או רק חייכת קלות אבל היי, זה לגמרי הספיק,
אם את אוהבת להכיר מעצבים ויוצרים ישראלים, ונהנית לתמוך בהם ובעשייתם,
אם את רוצה לקרוא ולדעת על הטבות, מכירות, הנחות והגרלות שמיועדות רק לקוראות הבלוג כמו כל ההגרלות השוות שאני עורכת בפינת "הארון השווה שלי",
אז בואי ותצטרפי לרשימת הדיוור של "תלתלים" עוד קצת למטה בחלונית ההרשמה.
ואם את במצב רוח מפרגן במיוחד, אשמח ל"לייק" חביב בעמוד הפייסבוק של "תלתלים", ואשמח לראות אותך באינסטגרם המתולתל שלי.
וואו, המון תובנות ויש מה ללמוד ממך. עשית לי חשק לבגדים של מומה ואני כבר באתר שלהם. תודה !
שמחה לשמוע! אני מתרגשת כל פעם שאני שומעת על רכישה ממעצב ישראלי!
מלכה עם תובנה של מלכה:אמבטיה במקלחת המשפחה היא טעות פאטלית כי משום מה הילדים חושבים שהגיעו למכון ספא,בעוד הוריהם נדחקים במקלחון מסכן וצפוף…
בגלל זה אני עושה את האמבטיות באמצע היום….