ג'ון לנון אמר פעם שהחיים הם מה שקורה בזמן שאנחנו מתכננים תכניות אחרות ואני אומרת, שהחיים הם מה שקורה בין טיול לחו"ל אחד לשני. קצת יותר מחצי שנה חלפה לה מאז נסיעתי האחרונה לחו"ל (נסיעה פוטוגנית ביותר לפריז שתועדה כולה בפוסט הזה ובפוסט נוסף שהוקדש להמלצות על שופינג) אולם בפרק הזמן הזה הספקתי להשאר פעמיים לבד בזמן שבעלי נסע לנסיעות עבודה בארה"ב (מיטבי הלכת של הבלוג מכירים את הנסיעה הזו מהפוסט המשעשע הזה) ולהתפרק קלות, ולכן בעלי הציע ברוב הוד ופרגון כי אפנק את עצמי בגיחה קטנה לחו"ל. עוד בטרם יספיק להתחרט מיהרתי וגייסתי את אחי נטול הילדים והמשכנתא בספונטניות ראויה לציון והזמנו דיל של הרגע האחרון במחיר רצפה שכלל 3 לילות וארבעה ימים מלאים בפראג, שני חדרים נפרדים והסעה מהנמל וחזרה בפחות מ-2,000 ש"ח לאדם. אז לכל מי שמחפש.ת מה לעשות בפראג? אלה ההמלצות שלי. 

כל מה שצריך לדעת על טיול בפראג – איפה לטייל, איפה לאכול, איפה לקנות

מה לעשות בפראג יום ראשון – העיר העתיקה וגשר קארל

במקור הזמנו חבילה שכללה מלון מומלץ במרכז העיר וקיבלנו הודעה לאחר כמה ימים שההזמנה לא אושרה מפאת חוסר מקום במלון. לאחר שההזמנה שניה נדחתה אף היא, בחרנו בחבילה ב"אישור מיידי" שכללה את מלון אולימפיק שאמנם לא נמצא במרכז אבל צמוד אליו ישנה תחנת רכבת תחתית ולכן המיקום לא היווה בעיה. 

מה שכן היווה בעיה (אם כי לא מספיק גדולה כדי להעיב על השהות שלנו או לפגוע בכל מה שיש לעשות בפראג) הוא העובדה שהמלון נראה כמו שריד משומר היטב מהתקופה הקומוניסטית והחדרים הרגישו לקוחים היישר מתוך הספר "1984". גם העובדה שחוץ מאיתנו כל יתר שוכני המלון היו נערים ונערות קולניים במיוחד הוסיפה לתחושת היעדר הפינוק ולקינוח גילינו אחרי הבוקר הראשון שארוחת הבוקר "המפנקת" שכלולה במחיר נראית אף היא כמו שריד של רכיבים שנותרו במחסנים עוד מימי הקומוניזם … 

מחפשים מלון בפראג? כאן תמצאו את רשימת המלונות המלאה!

למלון הגענו אחרי השעה 14:00 עייפים מהטיסה והנסיעה ולכן מראש לא תכננו תוכניות מיוחדות ליום הזה. החלטנו להכיר קצת את המרכז, ללמוד את כל מה שיש לעשות ב 4 ימים בפראג בזמן השהות שלנו ולהסתובב באזור העיר העתיקה והשעון האסטרונומי כשבדרך, עצרתי בהשתהות מול כל פינה פוטוגנית ודרשתי מאחי (שנכנס יפה וללא קיטורים לתפקיד ה – instagram husband  😉) לעמוד על המשמר אחוז במצלמה.

בהמשך הטיול בעיר העתיקה הגענו לגשר קארל היפה שמחבר בין שני חלקיה של העיר. על הגשר ניגנו להם נגני ג'ז והאווירה הכללית הייתה רומנטית ביותר, אם נתעלם לרגע מהעובדה שרומנטיקה פחות מתאימה לטיולי אחים…

מה לעשות בפראג יום שני – מצודת פראג וז'יז'יקוב

ביום השני קרה הדבר המרגש ביותר שאמא יכולה לייחל לו: 8 שעות שינה איכותית, רציפה ומתוקה כקיורטוש. וכך מלאי אנרגיה ושמחת חיים שמנו פעמינו למצודת פראג שהיא למעשה מתחם גדול ופוטוגני עתיר סטייל ימי הביניימי וקתדרלות מרשימות כמו שרק הקתולים בתקופתם הצליינית מלאת השחיתות והעושק מהאיכרים ידעו לבנות. 

גוגל שהיה המדריך הוירטואלי והחינמי שלנו במהלך כל הטיול החליט לקחת אותנו דרך כניסה שאיננה הכניסה הראשית וכך מצאנו את עצמנו באחד האתרים המתוירים ביותר בעיר, מטיילים לבדנו בגנים קסומים נטועים בעליה תלולה עד למעלה ההר שעליו שוכנת המצודה. 

מתחם המצודה הוא מתחם גדול ועתיר אטרקציות שרובן ככולן עולות כסף. בכניסה הראשית בעמדת האינפורמציה אפשר לקנות כרטיסים משולבים לכמה אתרים יחד ואנחנו רכשנו את הכרטיס לסיור B שכלל כניסה לקתדרלת ויטוס הקדוש המפוארת, הארמון "אולד רויאל פאלאלס" שהיה סגור לשיפוצים, קתדרלת סיינט ג'ורג' וסמטת הזהב הציורית המפורסמת כמקום מגוריו של הסופר פראנץ קפקא.

יש (א)נשים (אין צורך לנקוב בשמות…), שמתרגשים להכיר ולגלות את מעצבי האופנה המקומיים בכל עיר חדשה אליה הם מגיעים. אחי מאידך, אינו יודע שובע מקתדרלות, צריחים ומגדלים גבוהים. לכן, כשיצאנו מקתדרלת ויטוס הקדוש התרגש אחי לגלות כניסה לצריח שבה יושב כרטיסן שמוכר כרטיסים לטיפוס בצריח. בהתלהבות רבה רכש לנו כרטיסים ובלי לשאול שאלות התחלנו לטפס במעלה המגדל שהתגלה כלא פחות מאשר הדרך לגהנום. מאות מדרגות לולייניות מפותלות, בלי חלונות, שילוט או פיסת תקווה. בנוסף, העובדה שמעלה הצריח צר כל כך, מסכלת באופן ממוקד כל אפשרות למנוחה שכן כל עצירה יוצרת פקק תנועה שאינו מבייש את נתיבי איילון בפרוץ הגשם הראשון. 

הנוף שנשקף מלמעלה היה בהחלט מרהיב אך לא מרהיב כמו המחשבה שבעליה התלולה הזו נשרפו מרבית השומנים שהכנסתי לגופי ביחד עם  הקיורטוש ;-).

את חציו השני של היום החלטנו לבלות בשכונה בשם ז'יז'יקוב, שנמצאת מעט רחוק יותר מהאזור המתויר ומוכרת בעיקר בגלל מגדל הטלוויזיה הגבוה המוצב במרכזה. רובע ז'יז'יקוב סקרן אותי בעיקר משום שהוא נחשב לרובע ההיפטסרי של פראג ומאוכלס בסטודנטים ואמנים. לכן ציפיתי למצוא את הגרסה הצ'כית של שכונת וויליאמסבורג בברוקלין אך כמו שאומרים: ציפיות יש רק בכרית והרובע שאמנם מתהדר בארכיטקטורה מרשימה ויפה, היה די שומם ואת כמות הסטודנטים, האומנים וההיפסטרים שראינו אפשר לספור על יד אחת.

למרות זאת מצאתי, אספתי וצילמתי כמה נקודות ראויות לציון ברובע הזה: 

קפה טוב ועוגת שוקולד דלעת

חובבי הקפה החזק והטוב יגלו שהקפה הצ'כי רחוק מהקפה האיטלקי כרחוק חלב סויה משמנת. ובכל זאת בבית הקפה האופנתי Prandelna cafe ("קפה כביסה"), תוכלו לשבת לצד סטודנטים מקומיים (אנחנו ספרנו שניים), לשתות קפה איטלקי חזק וטוב (8 ש"ח) ולהנות מעוגת שוקולד דלעת (!) שנאפתה במקום (8.5 ש"ח). 

נעלי סניקרס צבעוניות ומעוצבות

בחנות BOATS 66 תוכלו למצוא נעלי סניקרס לנשים ולגברים בעיצוב מקומי וצבעוניות משמחת. המותג אף זכה במספר פרסי עיצוב באירופה והמחירים בהחלט סבירים ונעים בין 200 ש"ח ל-400 ש"ח. 

בירה ב-4 ש"ח ומוזיקת רוק

עיר שבה חצי ליטר בירה עולה פחות מ- 5 ש"ח היא מבחינתי תחנה אחת לפני גן עדן. פראג משופעת בפאבים ובירות ורובע ז'יז'יקוב מלא אף יותר והבירה בו זולה יותר מאשר במרכז העיר התיירותי. גם הפעם נתנו לגוגל לשאת אותנו על כפיו וכך גילינו את הפאב U Sadu שמתדהר בשלל כלים שתלויים מהתקרה, מגוון עצום של בירות ומוזיקת רוק. 

מה לעשות בפראג – יום שלישי – ארוחת הבוקר הטובה ביותר בפראג, הרובע היהודי ושופינג

בגלל שארוחת הבוקר במלון שלנו נראתה כמו מחווה לזכר ימי הקומוניזם וכללה בעיקר לחם יבש עם ריבת ג'לי שהזכירה לי את ימי שירותי הצבאי, החלטנו לתת לגוגל להפעיל את קסמיו ולקחת אותנו לארוחת הבוקר הטובה ביותר בפראג שמגישה גם מנות טבעוניות (אני צמחונית ואחי טבעוני). גוגל לא אכזב ולקח אותנו לבית קפה ציורי בשם Cafe Lounge ברובע מאלה סטרנה הציורי לא פחות הנמצא בין העיר בעתיקה לבין העליה למצודת פראג. 

קינואה ופנקייק

חולצה: Onchiq, נראתה גם בפוסט הזה. 

אחרי כוס קפה והפנקייק הטעימים ביותר שאכלתי, הרגשנו בשלים לכבוש את גבעת פטרין אך לצערנו כשהגענו אליה גילינו שהרכבל שמוביל לפסגה סגור. לאחר התלבטויות החלטנו לכבוש את הפסגה ברגל וגם הפעם הונחתי על ידי המחשבה המנחמת כיצד תתנדפנה להן הקלוריות שנוספו מהפנקייק…

למעלה למעט נוף חביב למדי המתין גם מבוך זכוכיות שמעניק חוויה משעשעת לילדים ולילדים בנפשם כלומר אנחנו. וכך טיילנו בין שלל המראות שבמבוך שסיפקו רגעים פוטוגניים למדי. 

משם ירדנו חזרה לסייר ברובע מאלה סטרנה היפהפה, חלפנו על פני "הקיר של ג'ון לנון" ונכנסו לקתדרלה מרשימה נוספת (כנסיית סנט ניקולאס), והחלטנו ברגע של ספונטניות להתפנק באחד הספאים הטובים בעיר. בפראג יש מבחר מכובד מאוד של ספאים בעיצוב אוריינטלי ומעסות ממדינות המזרח הרחוק. גם הפעם נתנו לגוגל להחליט והגענו לספא SABAI (כדאי להתקשר קודם ולקבוע תור) שהיה מעוצב להפליא ובו קיבלתי 60 דקות של המסז' הנפלא ביותר שקיבלתי מימי, בעלות של 200 ש"ח בלבד. 

הקיר של ג'ון לנון

אחרי האתחול מחדש הרגשנו בשלים לכבוש את הרובע היהודי שמבחינתי היווה נקודה חשובה בטיול, בעיקר נוכח קרבתו אל סניף רשת הבגדים השוודית והנפלאה COS. 

גם לרובע היהודי ניתן לרכוש כרטיס הכולל כניסה למספר אתרים כשבעיני המרשימים ביותר הם בית העלמין הישן שנראה כאילו נלקח מסרט אימה גותי ובית הכנסת הספרדי שנותן יופי של פייט בעיצוב שלו ובאסטטיקה לכל אותן קתדרלות מעוצבות ואימתניות. 

משם שמנו פעמינו לכ- COS שכהרגלו לא אכזב ואני הצטיידתי במכנס ירוק בקבוק, חולצת קטיפה שחורה ושמלה חורפית נעימה. אח שלי אף הוא לא עמד בפיתוי והתחדש בזוג גרביים. כמו שנאמר: איש אישה ורכישתה, ואמרו אמן. 

ממש באותו הרחוב גיליתי שכיית חמדה מעניינת לחובבות הקוטור: חנות אאוטלט בשם Luxury outlet Prague שמוכרת מותגי על כמו מיסוני, דולצ'ה וגבאנה ומוסקינו בהנחות משמעותיות ביותר – עד 70%. מודה שהתפתתי, נכנסתי, התלהבתי מהעובדה שלראשונה בחיי אוכל להרשות לעצמי פריט של מיסוני בכמה מאות שקלים, אולם לבסוף יצאתי בידייים ריקות אך חובבות הז'אנר בהחלט עשויות לבלות פה לא מעט זמן ולצאת עם מציאות ייחודיות. 

מה לעשות כשכבר לא נשאר יותר מה לעשות בפראג – יום רביעי – דרזדן שבגרמניה

בשלב תכנון הטיול בישר לי אחי כי הוא מעונין להקדיש יום אחד לעיר דרזדן שבגרמניה, שנמצאת במרחק נסיעה של כשעה ושלושת רבעי לכל כיוון. תגובתי הראשונה הייתה התנגדות נחרצת שכן לכשעצמי אני מעדיפה להקדיש את חופשותי בחו"ל לאסקפיזם והנאה ולהמנע מכל מקום ששמו מדיף ניחוח שואתי. אולם אחרי 3 ימים אינטנסיביים למדי הרגשנו שמיצינו את כל מה שיש לעשות בפראג בשלים לשינוי אווירה וניאותתי להצטרף אל אחי ליום אחרון בדרזדן הציורית. 

לדרזדן יוצאים אוטובוסים מידי שעה אולם יש צורך להזמין כרטיסים מראש לכל אחד מהכיוונים ובגלל שהיה זה היום האחרון ובשעה 20:00 נדרשנו לצאת לשדה התעופה, החלטנו שלא לקחת סיכון, יצאנו בבוקר לאחר שעשינו צ'ק אאוט מהמלון והזמנו את הכרטיס שחוזר חזרה לפראג ויוצא מדרזדן בשעה רבע לארבע. בדיעבד הייתה זו החלטה חכמה ביותר משום שהאוטובוס שהגיע למעשה מברלין איחר בחצי שעה והדרך התארכה בלמעלה משעה נוספת בשל פקקים. 

את הכרטיסים הזמנו דרך האתר flixbus והעלות של נסיעה הלוך חזור הייתה כ- 20 יורו.

דרזדן הייתה כל מה שאמרו עליה ואף יותר. מייד כשירדנו מהאוטובוס, קיבל את פנינו ארמון יפהפיה שהיה רק אחד מיני רבים מבין אותם ארמונות משגעים הפרושים ברחבי העיר. סיירנו לאורך הנהר מצלמים ומצטלמים ללא הירף על הרקע העיר המרהיבה ובמקביל נתנו פעם נוספת ואחרונה לגוגל לקחת אותנו לקפה המרהיב ביותר בעיר שנקרא Cafe Antik. במבט ראשון חשבתי לעצמי כמה יפים כל הרהיטים העתיקים שבמקום (וכולם למכירה) ובמבט שני, תהיתי האם יש סיכוי שחלק מן הרהיטים הללו היה שייך בעבר למשפחתי….

בהמשך ובעודנו דלים בזמן, סיירנו פריסטייל בין שלל ארמונות כשבין ארמון אחד למשנהו התיישבנו לאכול בטפאס בר טעים וחינני בשם Las Tapas שהגיש מבחר יפה וטעים גם של טפאסים טבעוניים. 

לסיום, ביקש אחי לכבוש לו עוד צריח אחד אחרון ואני עשיתי את הדבר ההגיוני המתבקש והמתנתי לו בחנות הסמוכה בעודי מתחדשת בענק מרשים ומנצנץ. 

וזהו. כך תמו להם ארבעת ימי הגיבוש המשפחתי שכצפוי, רק עשו חשק לעוד…

אשמח לשמוע את התגובות שלכם למטה ואשמח לא פחות לפרגון קטן ב"לייק" בעמוד הפייסבוק של "תלתלים".