אופנות באות, אופנות הולכות, אך השמלה השחורה הקטנה לעד נשארת, וכיאה למעמדה, היא אף זכתה בערך ויקיפדיה משלה שזה כידוע מרחק שלב אחד בלבד בסולם הסלבריטאיות מדמות בארץ נהדרת ;-). 

השמלה השחורה הקטנה היא הרבה יותר מבגד: היא קונספט שלם שנכנס לחיינו בזכות האישה הראשונה של עולם האופנה – מדמואזל גבריאל קוקו שאנל שאחראית במידה רבה לשחרורינו ממחוכים חונקים, שמלות מסורבלות וכובעים גדולים וכבדים ואם יורשה לי לצטט את דבריה: “איך אישה אמורה לחשוב עם כזה דבר כבד על הראש?”. 

השמלה השחורה הקטנה והאישה שיצרה אותה

קצת היסטוריה

עד תחילת המאה העשרים, שחור היה צבע ששמור לאבל. בשנת 1926 הציגה שאנל במגזין ווג האמריקאי דגם של שמלה שחורה בעלת קווים נקיים שהגיעה עד אמצע השוק. זה היה הצעד הראשון בהפיכת השמלה השחורה לאמצעי לבוש לגיטימי ואפילו אופנתי מחוץ לעולם האבלות ושאנל הפכה לשגרירת הצבע השחור והקווים הנקיים. 

חיזוק נוסף למעמדה של השמלה השחורה הקטנה הגיע בעקבות הסרט “ארוחת בוקר בטיפאני” שבו לבושה אודרי הפבורן  (שזכיתי לפני כשנה לעשות לה מחווה משלי) באחד המראות האייקונים והמוכרים ביותר עם שמלת מקסי שחורה של ג’יבנשי ומחרוזת פנינים. 

מאפיינים לדמותה של השמלה השחורה הקטנה ועם מה לובשים אותה

השמלה השחורה הקטנה היא כל שמלה שהיא שחורה, בכל אורך שהוא ובעיצוב שאיננו מוגזם. ושלא תטעו, חובבת מוגזם אנוכי, אלא ש”מוגזם” הוא עניין לפוסט אחר ;-). 

היופי בשמלה השחורה הקטנה, ומה שבעצם הפך אותה לכל כך אייקונית, הוא העובדה הפשוטה שהיא פשוט הולכת עם כל דבר, לכל מקום ולכל אירוע, והאופי שלה משתנה מקז’ואל יום יומי לשמלת ערב בין היתר בהתאם לאבזור שמוסיפים לה. בנקודה זו חשוב לי להזכיר שאני מהמתנגדות הבולטות של חלוקת ה”בגדים ליום יום” ו”בגדי ערב” או כמו שאומר הפתגם הידוע: “התעוררת בבוקר? כל השאר זה בונוס, אז תחגגי כל בוקר כאילו אין מחר” ;-). ואתן יכולות לצטט אותי. 

קצת על האישה שעומדת מאחורי השמלה השחורה הקטנה – מדמואזל קוקו שאנל

גבריאל קוקו שאנל הייתה הרבה יותר ממעצבת אופנה. היא הייתה חלוצה ופורצת דרך שהצליחה לשבור את תקרת המעמד החברתי שממנו הגיעה, תרמה בצורה משמעותית לתנועה הפמניסטית ואחראית לאופנה המודרנית לנשים שמבוססת קודם כל על נוחות, ואם נתעלם לרגע מהאפיזודה הנאצית בחייה, כשהייתה מאהבתו של קצין נאצי בכיר וניסתה להשתמש בקשרים אלו ובחוקי הגזע כדי לנסות ולנשל את שותפיה האחים ורטהיימר מעסקיה (לידיעת הקוראת מאיה ורטהיימר….;-) ), בסך הכל מדובר בלא פחות מהשראה.  

היא נולדה בשנת 1883 למשפחה מרובת ילדים וחסרת השכלה וכשהייתה בת 12, נפטרה אמה משחפת וגבריאל הגיעה לבית יתומים. שם היא למדה לתפור וספגה חינוך שמבוסס על פשטות כולל פשטות בלבוש, ענין שהפך למשמעותי מאוד בהמשך דרכה העיצובית. בגיל 18 עזבה את בית היתומים ובהמשך פגשה מגדל סוסים עשיר ועברה לגור אצלו וכך לאט לאט נחשפה לנשות החברה הגבוהה של צרפת. 

בשנת 1910 היא פתחה חנות כובעים בפריז ושלוש שנים אחר כך פתחה שתי חנויות נוספות בצרפת והתחילה לעצב בגדים ולמכור בהן. היא צברה פופלאריות רבה ונשות החברה הגבוהה של פריז נהרו אליה בהמוניהן. תרומתה הנחשבת ביותר של שאנל לתנועה הפמיניסטית הוא הוויתור שלה על שימוש במחוכים, שנחשבו עד אז פריט חובה ולא בכדי היא אמרה יותר מפעם אחת “אופנת מותרות חייבת להיות נוחה. אחרת, היא לא תהייה מותרות”. בנוסף, היא הייתה הראשונה להשתמש בבד ג’רזי בעיצוב בגדים, בד גמיש ונוח ששימש קודם לכן רק להלבשה תחתונה. היופי בפועלה של שאנל, הוא שהיא מעולם לא התייחסה לפמניזם ולא הכריזה על עצמה כפמניסטית. היא האמינה באמת ובתמים שהתפיסה בנוגע לאופנה היא תפיסה שגויה ושתפקידה בעולם הזה הוא לשנות אותה, וכדבריה: “אני לא עושה אופנה. אני האופנה עצמה”.

חתירתה הבלתי פוסקת אחרי שילוב של נוחות וקלאסיות הובילו אותה לעיצוב בגדים בגזרות רחבות יותר (בניגוד לחולצות הכפתורים ההדוקות שנשים לבשו עד אז מעל המחוך) וחצאיות כפלים ארוכות רחבות מספיק כדי לאפשר לנשים תנועה רחבה.

שאנל ניהלה את בית האופנה שלה שנחשב עד היום לבית האופנה היוקרתי ביותר בעולם עד לפטירתה בשנת 1971 והמשיכה באותו קו קלאסי ופרקטי שאפיין אותה מההתחלה. בשנים האחרונות נוהל בית האופנה על ידי קרל לגרפלד שנפטר לאחרונה שלקח את בית האופנה בסיבוב חד לכיוון המוגזם, המנצנץ והלא פחות נפלא, אבל “מוגזם” כמו שכבר כתבתי, הוא כבר ענין לפוסט אחר….;-)

הבגדים, התיקים והתכשיטים שהופיעו בהפקה ובפוסט

אי אפשר להכין פוסט שמוקדש לשמלה השחורה הקטנה מבלי ללוות אותו בצילומים של שמלה שחורה קטנה והשמלות שהוצגו בפוסט הן של המעצב אסף פלג, המעצבת רוני בעלת המותג BIR KADIN ורלי בעלת הבוטיק AUDREY BY RELY שמייבאת את הבגדים שלה ממיטב השואורומים באירופה אחרי שהיא בוחרת כל שמלה, חולצה וחצאית בפינצטה. 

כל שמלה שחורה קטנה כגדולה, זקוקה לתיק שילווה אותה ותכשיטים שיעטרו אותה והתיקים שבפוסט נסרגו אחד אחד על ידי אמנית הטקסטיל והמעצבת שליו שאול בעלת מותג התיקים הסרוגים Slav&So שלאחרונה גם זכיתי לראיין ולספר את הסיפור מעורר ההשראה שלה ממשרת ניהול בכירה להקמת מותג לסריגת תיקים. 

התכשיטים המרהיבים שייכים לתכשיטנית ויקירת הבלוג נטע ווינשטוק בעלת מותג התכשיטים והגלריה המשגעת ביפו FRIDA Handmade Jewelry שזכיתי לראיין לפני כמה חודשים ולשמוע את הסיפור המרתק שלה על איך כשהייתה בת 12 נאלצה לברוח עם משפחתה מעיראק אחרי שאחיה הוצא להורג באשמת ריגול לטובת ישראל, ואיך עם השנים התגלגלה מלימודי הנדסה בטכניון לתכשיטנית מוכשרת ובעלת גלריה קסומה. 

איפה אפשר למצוא את בגדי המעצבים, התיקים והתכשיטים שבפוסט

את השמלות של אסף פלג אפשר למצוא בחנות אונליין, בסניפי החנות ברחוב הרצל 175 ברחובות, בקניון רננים ברעננה, בטיילת המלך שלמה באיילת, בעמוד הפייסבוק ובאינסטגרם

את השמלות של AUDREY BY RELY אפשר למצוא בבוטיק שלה ברחוב שער העמקים 15א’ בהוד השרון, בפייסבוק ובאינסטגרם

את התכשיטים של FRIDA Handmade Jewelry אפשר למצוא בגלריה הקסומה ברחוב רבי פנחס 4, מתחם שוק הפשפשים ביפו. חלק מהתכשיטים אפשר למצוא גם בחנות אונליין, בפייסבוק ובאינסטגרם

שנמשיך את הרומן?

אם נהנית מהפוסט, ההגיגים, המילים, השמלות, התמונות ולא בהכרח בסדר הזה ;-),

אם את נהנית להכיר מעצבים ויוצרים מקומיים, ובעלות עסקים קטנים,

את את רוצה לשמוע על הנחות, הטבות, מבצעים והגרלות שמיועדות רק לקוראות הבלוג כמו אלה שבפינת “הארון השווה שלי”, 

בואי ותצטרפי לרשימת הדיוור של “תלתלים” עוד קצת למטה בחלונית ההרשמה. 

זה המקום לממש את זכותך הדמוקרטית ולהשמיע קולך כאן למטה בתגובות, ואשמח לראות אותך גם בעמוד הפייסבוק של “תלתלים” ובאינסטוש המתולתל לא פחות שלי

Copyrighted Image

נגישות

אהבת את מה שקראת?

ואת רוצה לקבל הודעה על כל פוסט חדש

להיות הראשונה לדעת על ההגרלות השוות 

ועל ההנחות שמקבלות באופן בלעדי המנויות לבלוג,

 

הרשמי למועדון תלתלים.

נרשמת בהצלחה. כיף שהצטרפת