למרות סיווגה המוטעה כדבר שטחי, הקשר בין אופנה לתהליכים חברתיים ותרבותיים קיים כמעט מאז ומעולם. המעצבת גבריאל קוקו שאנל מעולם לא הגדירה את עצמה כפמניסטית אבל היא רצתה לשחרר את הנשים מהמחוך החונק, הבגדים המגבילים והכובעים הכבדים או כמו שאמרה: "איך אישה יכולה לחשוב עם כל המשקל הזה על הראש שלה". במחאה החברתית פוליטית שאפיינה את הסיקסטיז, הפכו הבגדים המשוחררים והמתנפנפים לאחד מסמלי ילדי הפרחים. עשור אחר כך, כשבני המעמדות הנמוכים באנגליה ובהמשך בשאר העולם מחו נגד האליטות והשילטון, קיבלנו את תרבות ואופנת הפאנק. על רקע התקופה הלא פשוטה שאנחנו חווים פה, גם שבוע האופנה קורנית לא יכול היה להשאר באותה מתכונת רגילה. משהו צריך היה להשתנות. והשנה, החליטו לשלב ערך מוסף עם פאנלים בנושאים חברתיים וסביבתיים לצד התצוגות.
דיבורים ובגדים – הטוויסט של שבוע האופנה קורנית
כשהמציאות הופכת לדמיון – עולם האופנה הדיגיטלית
הפאנל "כשהמציאות הופכת לדמיון – בין המרחב הפיזי, הווירטואלי והדיגיטלי של עולם האופנה" בהשתתפות המעצב של חברת Placebo שמייצרת אופנה דיגיטלית לצד אופנה פיזית, עסק בנושא שהוא ללא ספק אחד החמים. יותר ויותר תחומים ועולמות הופכים וירטואליים: כסף, אומנות וגם האופנה. במסגרת הפאנל, התייחסו בעיקר לדור ה-Z שנולד אל תוך הטכנולוגיה ומבלה בה את רוב זמנו. אצל רבים ורבות, האופנה משמשת כדי להעלות תמונה שווה ואחר כך, היא מושלכת וזה בדיוק המקום שבו אופנה וירטואלית נותנת פתרון מיוחד ואקולוגי: במקום לצרוך בגד פיזי שמצטרף למעגל הזיהום, המשתמשים בוחרים אאוטפיט באופן וירטואלי ברמה כזאת שאי אפשר להבין מהתמונה שהבגד לא באמת נלבש. המשתמשים נהנים מעולם אפשרויות בלי מוגבלות של אאוטפיטים לצילומים והעולם נהנה מהפחתת שימוש בטקסטיל מזהם. כל חברי הפאנל הסכימו שהאופנה הפיזית לא תעלם מהעולם, אבל היא תהפוך להיות הרבה יותר איטית ובמינונים קטנים יותר.
בסיום הפאנל התקיימה תצוגת אופנה שהתחילה במרחב הוירטואלי על גבי מסך ענק, ורק חלק קטן ממנה, הוצג גם במימד הפיזי על דוגמנים ודוגמניות שצעדו על המסלול. בסופה של התצוגה, עמדו כל הדוגמנים והדוגמניות והזמינו את הקהל לסרוק את הקוד שעל הבגדים כדי להינות מהעיצובים הללו גם כ-NFT.
היה מרתק ומעניין אבל בגלל שלמרבה הצער החיים מושלמים הרבה פחות מהאופנה, הצטערתי לראות שכל חברי הפאנל היו גברים…
אני עם חצאית של שחר אבנט וחולצה יד שניה
פאנל "מנקים את הרשת"
,אחת התופעות הקשות שכולנו ערים להן וכל הורה חושש ממנה, היא תופעת הבריונות והשיימינג בתוך הרשתות החברתיות. חברת סמסונג שפועלת כבר תקופה ארוכה במסגרת מיזם "מנקים את האוקיינוסים" החליטה בתור אחת היצרניות הגדולות של מכשירים סלולריים, לנקוט יוזמה עם פאנל "מנקים את הרשת" שעוסק בתחום הבריונות ברשתות אצל בני ובנות נוער. הפאנל נערך בהנחיית רותם ישראלי ולקחו בו חלק מנחה "הצינור" גיא לרר, הזמר אבי אבורומי, אופק ראשון בת ה-17 שעברה בעצמה חרם קשה והקימה את "סיירת החרם" וליאת לוי קופלמן. הפאנל התחיל בהצגת הנתונים המפחידים בכל הנוגע לתופעת הבריונות ברשת והשיימינג שמגיעה לעוצמות מבהילות כבר בגיל 12. הקהל באירוע, היה מורכב בעיקר מבני ובנות נוער מבתי ספר שונים מהאזור וחברי וחברות הפאנל פנו אליהם בבקשה להיות "שגרירי רצון טוב" שמחפשים בבית ספר ובהפסקות את אלה נראים ונראות לבד פשוט כדי לשאול לשלומם. לשמוע את חברי וחברות הפאנל ובעיקר את אופק הצעירה לצד בני ובנות הנוער שהיו בקהל, היה פשוט מרגש ולרגע החזיר לי טיפה של אופטימיות בתוך הבעתה הזו.
צילום: Heydon perrior
בסיום הפאנל, נערכה תצוגת אופנה גם היא במסגרת "מנקים את האוקיינוסים" שבה מעצבים ומעצבות מובילים, עיצבו תלבושות על בסיס פסולת שנאספה מהים במסגרת ניקוי: רשתות דיג, שקיות ניילון, בקבוקי פלסטיק ופחיות שתייה. בין המעצבים היו דוד וקסלר, שחר אבנט, אלון ליבנה ומשכית.
צילום: Heydon perrior
צילום: Heydon perrior
אני עם חולצה של ה- Sex pistols כיאה לאנרכיסטית גאה בימים אלו 😉 וחצאית פיאטים
התצוגות המרהיבות של שחר אבנט ורותם שאול
אמנם את הדגש השנה שמתי על הערך המוסף – אותם פאנלים מיוחדים אבל אם כבר התלבשתי, נסעתי ושילמתי על חניה בתל אביב, רק מתבקש שאשאר גם לכמה תצוגות נוספות. הראשונה הייתה של יקירת הבלוג וארוני הפרטי שחר אבנט, שאני מסקרת עוד מימיה כסטודנטית לעיצוב בשנקר, הרבה לפני שעיצבה שמלות לביונסה. אבנט שיתפה בתחילת התצוגה שהיו לה הרבה התלבטויות לגבי הכיוון. בהתחלה היא חשבה לעשות תצוגה מתוך השינוי שעברה כשהפכה לאמא לפני כמה חודשים והפציעה של הגוף בעקבות הלידה. בהמשך היא התלבטה אם להתייחס למצב בארץ ובסוף היא החליטה דווקא להתמקד במה שעושה לה טוב בתקופות הקשות – אופנה שלקוחה היישר מהאגדות.
צילמה: לנה זלדטס
את רותם שאול הכרתי שנה שעברה בשבוע האופנה והוקסמתי מהסגנון האלגנטי אך עצמתי, עם שילוב של המון בדים מתנפנפים ומלאי נוכחות וקלילות גם יחד. מודה שכבר נועצת לי ביומן את סתיו 2024 לבת מצוה של הבת שלי כתירוץ לפקוד את הסטודיו. עם קצת מזל, אולי תהיה לי סיבה להקדים…
"אלגנטיות לא מתעקשת על שמלה חדשה" (גבריאל קוקו שאנל) ומה יותר אלגנטי, מעשיית טוב?
שנמשיך?
אם נהנית מהסקירה והפוסט ותרצי לקרוא עוד ממני,
אם את אוהבת להכיר מעצבים ומעצבות מקומיים, ועסקים קטנים ומיוחדים,
אם תרצי לדעת על הטבות, הנחות והגרלות המיועדות לקוראות הבלוג,
אשמח אם תצטרפי לרשימת הדיוור של "תלתלים" עוד קצת למטה בחלונית 👇
מחכה לך גם בטיקטוק עם סרטונים מצחיקים, באינסטגרם המתולתל והצבעוני שלי, ואשמח גם ל"לייק" בעמוד הפייסבוק של "תלתלים".
