אומרים שככל שאנחנו מתבגרות, קשה לנו יותר להתמודד עם החום. כנראה שנולדתי אישה בת 50 כי מאז שאני זוכרת את עצמי, יכולת ההתמודדות שלי עם הקיץ הייתה כמו היתרה שלי בעו"ש: אפסית. בזמן שאותי הקיץ לופת ומשאיר אדומה, מיוזעת מכף רגל עד תלתל ועם איבוד היכולת לחשוב בהגיון, חברות הילדות שלי היו חסינות ונשארו יבשות, חסרות זיעה וחסרות דאגות גם בעיצומו של הקיץ בזמן שאני העדפתי את הסביבה בדיוק כמו שאני אוהבת את הנקמה שלי: קרה. לפני הרבה שנים נהגתי לבלות חלק מהקיץ במדינה אירופאית קרה אבל השילוב של העלייה בטמפרטורות גם במדינות הקרירות בשילוב הירידה במשאבים הכלכליים שלי, משאירים אותי בארץ עם הדבר היחיד שעדיין לא עולה כסף: דמיון. אז אם כבר לדמיין, למה לא להוסיף גם כמה מחשבות מצננות על האישה שהייתי רוצה להיות בקיץ. 

נראית מדהים בבגד ים, מדהימה באירוח קייצי וקליל ויודעת להסתפק במה שיש- האישה הקייצית שהייתי רוצה להיות

נראית מדהים בבגד ים

זו שנראית מדהים בבגד ים גם אחרי הריונות, לידות, ושחתי מאה של מחשבות טורדניות כבר מאחוריה. או זאת שמשלימה עם זה שהיא לא נראית מדהים בבגד ים ויודעת להודות על הזכות המדהימה לגור במדינה עם הרבה ים. אני לא זו ולא זו. אני האישה שיודעת לקנות בגד ים מדהים. 

צילמה: דורון לוי

לא נראית מדהים בבגד ים אבל יודעת לבחור בגד ים מדהים

מארחת מושלם

זו שהבית שלה תמיד מלא כל טוב והראש היצירתי שלה שהוא החלאה בין מקגיוור לאייל שני עם יכולת מדהימה לקחת עגבניה עייפה מהמקרר, מסטיק ועיפרון ולהפוך הכל לסלט קפרזה קליל, פלטת גבינות וקוקטיילים מצננים. לצערי ניחנתי בכישורים ההפוכים: לקחת רכיבים איכותיים של סלט קפרזה ולגרום להכל להיראות כמו מסטיק לעוס. אבל היי, לפחות כוס היין שלי מלאה כבר מ-10 בבוקר. 

צילמה: מיקי פורת מתוך הפוסט הזה

לובשת לבן

לבן הוא הצבע הרשמי של הקיץ ואישה שנראית נפלא בלבן היא מסוג הנשים שיראו נפלא בכל דבר. אם נתעלם רגע מהעובדה שבלבן אני נראית כמו מישהי בצבעי הסוואה, לצערי ניחנתי בכישרון יוצא דופן להתיישב על צבע טרי, לפתוח את הקטשופ מהצד הלא נכון ולהפיל עטי פיילוט בזווית הנכונה שגורמת להם להתפוצץ. פעם אחרונה שלבן נראה עלי טוב השנה הייתה 2001 וזה היה בקולומביה…. 

שמלת משי לבנה וינטג' של לוני וינטג'. צילמה: ורד פרקש לפוסט הזה

אוכלת לפי עונות השנה

יש מי שיודעות להקשיב לגוף שלהן ולעצור תוך כדי אכילה ולומר בקול בוטח: "שבעתי". הדבר היחיד שאני יודעת לומר בקול בוטח הוא "עוד". ובימים מסוימים, תלוי במצב רוח זה יהיה "עוד בבקשה". היתרון היחיד בלהיות אישה שלא יודעת לבשל הוא שהמקרר שלי רוב הזמן חצי ריק ומכורח הנסיבות לא תמיד נשאר "עוד" לבקש…. מי אמר שאין יתרונות בהזנחה תזונתית. 

נראית נהדר עם כובע קש

כג'ינג'ית לבנבנה אני נאלצת להיזהר מהשמש כמו מאש ובמקרה שלי ה"כמו", מיותר. המהירות שאני נשרפת בשמש היא כמו המהירות התרוקנות העו"ש באוגוסט מינוס ילדים מאושרים. לכן אני נאלצת להישמר ולהיזהר עם מגוון מקדמי הגנה וכובע. אבל כמתולתלת, אני מתקשה להראות טוב עם כובע ועוד פחות טוב, כשהכובע יורד. having said that לפעמים הכוכבים מסתדרים ואיתם גם התלתלים ואני מצליחה להראות טוב עם כובע קש תחת עדשת המצלמה של צלם מיומן במיוחד. ואולי אני פשוט נראית טוב יותר עם כובע או בלעדיו, כשאני מטיילת בחו"ל….

צולם בקפריסין על ידי הצלם יאיר שגיא