בתור מי שאיבדה את אמה בטרם עת ובדמי ימיה, לעיתים רבות מידי אני לא יכולה שלא לתהות איך היו נראים יחסינו היום לו הייתה בחיים. באופן טבעי, הכאב הכי גדול שלי הוא העובדה שהיא לא הספיקה להכיר את שני נכדיה הנפלאים אך במקום השני והמכובד בתחרות "מה הכי עצוב לי שאמא פספסה" נמצאת תחושת ההחמצה מכך שהיום כשאני אמא בעצמי ומבינה את מורכבות הענין, לא זכיתי להוקיר בפניה את הפעולות הרבות שהיא עשתה עבורי ושבילדותי קיבלתי כמובן מאליו כמו למשל העובדה שמעולם לא חשתי תחושת טרוניה בביתי כשהגיע החופש הגדול (ובעיקר "אוגוסט האיום") אלא זכורה לי תחושת התרגשות ושמחה מצידה מידי 1 ביולי מלווה בחיבוק ושמחה על זמן האיכות שנבלה כעת ביחד, או אינספור ההסעות לכל אותם מ- 10,759 חוגים שהתחלתי והפסקתי בחיי, או ארוחת הצהריים החמה והטריה שחיכתה לי תמיד על השולחן עם שובי מבית הספר.
לכן אין זה מפתיע שאני מתעניינת ומתרגשת לשמוע כל פעם מחדש על אמהות ובנות שבחרו לקשור יחד את חייהן לעבוד ביחד ולנהל את העסק המשותף, בעיקר, כשמדובר בעסק מתחום האופנה.
אני במעיל קטיפה ורוד פוקסיה ותיק מהקולקציה החדשה. צילום: טלי יקיר פלדמן
הסיפור המשפחתי מאחורי מותג האופנה היוקרתי "סיליז"
כזה הוא למשל "בנם" של האמא סימה ודש וביתה יעל ודש אבישר, וב"בנם" הכוונה לבית האופנה המוכר והיוקרתי סיליז שהחל את דרכו במחוזותינו אי שם בשנת 1985 ומחנות קטנה ומטריפה ברעננה הפכה סיליז לרשת בוטיקים מצליחה, יוקרתית ובהתאם חשוב לומר, גם לא זולה. לרגל יציאת הקולקציה החדשה לחורף 2017-2018 הוזמנתי לתצוגת האופנה שנערכה בכיכר המדינה אך לא פחות משגיליתי ענין בקוקלציה החורפית, היוקרתית והיפה, התעניינתי בקשר שבין השתיים ובתוך כל ההמולה וההתרגשות לא וויתרתי על ראיון קצר שעסק קצת פחות באופנה ישראלית והרבה יותר ביחסים ביניהן.
לעבוד עם אמא
אז איך זה לעבוד ביחד?
סימה: "אני מרגישה שאני נהנית מכל העולמות כי אני יכולה לכעוס, לצעוק ולהתעצבן ולמרות זאת בכל בוקר, לקבל חיבוק ונשיקה. זאת ללא ספק זכות גדולה (צוחקת). אבל האמת, שאנחנו לא באמת צועקות. יש לנו ויכוחים וחילוקי דעות שזה אפילו בריא ומפרה במערכת יחסים עסקית ואחרי 12 שנים של עבודה משותפת אם אני צריכה לסכם זאת במילה אחת אז ללא ספק המילה היא 'כיף'."
יעל: "אני מרגישה שזכיתי ולא יכולתי בשום מקום אחר למצוא לי שותפה מתאימה ומשלימה יותר מאמא. כל אחת מאיתנו אחראית על אספקט אחר בעבודה. אני אחראית על הצד הלוגיסטי תפעולי ניהולי עסקי ואילו אמא היא יותר הארטיסטית מבינינו ואחראית על העיצוב, הסטיילינג, הסידור וזה פשוט תענוג לעבוד ביחד."
סימה: "על אף שמעולם לא דיברנו על 'מי תעשה מה' באופן טבעי כל אחת לקחה אחריות על הנישה שלה וזה יצא מצוין."
יעל, מתי ידעת שאת רוצה לבוא ולעבוד עם אמא?
יעל: "גדלתי לתוך זה. מגיל 3 אני מבלה בעסק של אמא והייתי פותחת את הקרטונים ועוזרת בסידור, בדיוק כמו שהיום הבת שלי – דור שלישי, עושה. כשסיימתי את הלימודים באוניברסיטה (הנדסה וניהול בניו יורק) החלטתי לחבור לאמא ולתת לעסק קפיצה קדימה. כשהתחלתי מנה העסק 2 סניפים ומאז הוא צמח ל-8 סניפים כולל בירושלים, רחובות וחיפה והזרוע עוד נטויה."
אני והתיק היפה בעולם ;-). צילום: טלי יקיר פלדמן
ספרו לנו קצת על הקולקציה החדשה.
סימה: "הקולקציה החורפית החדשה כוללת מגוון רחב של מעילים, פריטים עשויים בד קטיפה, שכמיות שמגיעות אצלנו בשלל גוונים ואורכים ומעילי סריג ארוכים שחזרו השנה לאופנה. אנחנו חושבות הרבה על הלקוחות שלנו וחשוב לנו להתאים את פריטי החורף למזג האוויר הישראלי אולם יש לנו גם פלח שלם של לקוחות שהן נשות עסקים שנוסעות הרבה ולכן חשוב לנו שלפחות חלק מהפריטים יהיו מותאמים גם למזג האוויר האירופאי."
מה הטיפ שאתן יכולות לנדב לאמהות ובנות שעובדות יחד או אמהות ובנות שרוצות לעבוד ביחד אבל חוששות מהצעד הזה שעשוי להיות לעיתים מעט (או יותר) נפיץ?
יעל: "לזרום ולוותר."
סימה: "לוותר ולזרום".
יעל: "וכמובן להקשיב וללמוד מהנסיון של אמא. לא משנה כמה כלים אקבל בלימודים, נסיון הוא הכלי החשוב ביותר."
סימה: "ממש לאחרונה יצא לנו לראות פריטים מאוד מאוד יפים שבאמת נראו מצוין אולם הספיק לי מגע אחד בבד כדי לדעת שהוא בעייתי מאוד כי הוא מתקמט בקלות רבה מידי וזה אך ורק תולדה של 30 שנות נסיון עם בדים."
והיות שבכל זאת הסיבה לשמה התכנסנו בצהרי היום בכיכר המדינה היא תצוגת האופנה, לא רציתי לחסוך מכן את התענוג האסתטי הזה:
צילום: עדי אורני
צילום: עדי אורני
צילום: עדי אורני
ולסיום, קבלו תמונה אחרונה שלי חווה חבלי פרידה ממעיל הקטיפה הורוד פוקסיה והתיק היפהפה שהוחזרו בתום הצילומים למקומם החנות והותירו אותי עם חור קטן בלב של געגוע :-). באמא.
צילום: טלי יקיר פלדמן
עד כאן לבינתיים, ואם אהבת, חיבבת או אפילו רק סימפטת מעט אך את חשה עצמך נדיבה, אשמח אם תפנקי ב"לייק" קטן בעמוד הפייסבוק של "תלתלים" ואם את חשה הבוקר נדיבה במיוחד, אשמח אם תצטרפי לרשימת הדיוור של "תלתלים" (באמצעות אחד הפופ אפים שקופצים פה או למטה בסוף העמוד הזה מצד ימין) ותוכלי לקבל ישירות למייל את הפוסטים וגם הודעות על הגרלות שוות והנחות בלעדיות שניתנות לקוראות הבלוג על ידי שלל המעצבים המוכשרים שמשתפים פעולה עם הבלוג.
אני אוהבת קטיפה אבל חוששת להיראות פורימית… מה לעשות????
קטיפה זה בד מאוד דומיננטי וגם מאוד אלגנטי. אם את בוחרת בפריט אחד מקטיפה אז אין לך מה לחשוש ממראה פורימי. זה יהיה מרשים, אלגנטי ונעים.
כתבה אדירה ומעוררת השראה והצילומים משגעים!
תודה רבה יקירה.
הפכת לי את הבטן עם תחילת הפוסט
ממש ערבלת
ווואו
הראיןן מקסים והתיק היסטרי
תודה רבה יקירה
יש להן בגדים יפיפיים וחבל שכל כך יקרים אחרת מזמן הייתי פושטת על החנות. ראיון נהדר על מערכת יחסים שלא תמיד פשוטה בין אם לבת.
מסכימה שלא זול… לגבי מערכת היחסים, זה נראה לי נכס מדהים. לא בטוחה שאצלי זה היה עובד ויכולה רק לקנא באלה שכן עובד להן.
באמת עסק ובכלל מערכת יחסים של אמא ובת זה לא פשוט. גם בקלות תמיד יש כל מיני קטעים. אבל אהבה יש, הרבה רגש. שמחה ששיתפת. אחלה פוסט להתחיל איתו את השבוע. תודה!
תודה לך על התגובה החמה הזו!
יאוזה זה באמת התיק היפה בעולם. הולם אותך יוקרתי (;
מסכימה שהולם אותי… בגלל זה הצטערתי כל כך להחזיר את הפריטים.
הילוש ריגשת. ואני בהלם שיש להם כאלה בגדים. אני חייבת לרדת לכיכר לבדוק!!! חחח
בכיף מותק. מאחלת לך שיהיו לך (ולי) את האמצעים לרכוש שם באופן קבוע.
הפתיח שלך מאד מאד ריגש אותי. גם אני הייתי שמחה לשמוע עוד סיפורים על אמא שלך.
וואו. יש לי כל כך הרבה כאלה…
נשמע מרגש ביותר לעבוד עם אמא (אצלי זה לא היה עובד)
מקווה שהבנות שלי יחשבו שזה כיף.
הייתי רוצה לשמוע עוד סיפורים על אמא שלך
נראה לי שהייתי אוהבת אותה ממש
אמא שלי הייתה אחת ויחידה. חברות שלי תמיד אהבו אותה מאוד. אני מקווה שגם הבת שלי תחלום יום אחד על לעבוד עם אמא (בינתיים היא עושה פרצופים כל פעם שאני רוצה לצלם אותה לבלוג…)
אני זוכרת את החנות שלהם ברעננה, לא ידעתי שהם התחילו שם 🙂
עסק של אמא ובת הוא לא פשוט…
כן. לא בטוחה שאצלי זה היה עובד…