בשבוע האחרון של שנת 2018 התמלא הפיד שלי בפייסבוק ובאינסטגרם בשלל פוסטים ותמונות של סיכום שנה והחלטות והבטחות לשנה החדשה. כיאה לבלוג אופנה, אני באיחור אופנתי קטן ולקח לי קצת יותר משלושה שבועות מתחילת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה לגבש רשימה קטנה אך איכותית של 5 החלטות חשובות לשנה החדשה וכהגרלי בקודש (כלומר, בבגד), מלוות החלטותי הפילוסופיות בבגדי מעצבים ישראלים מהבוטיק של רמה בגבעת חן, בתכשיטים פרי עבודת ידה ויצירתה של רני כספיסבח, ובנעליים יפות ואיכותיות של חברת כפפרגל.

לקרוא יותר, להגמל ממסכים, לקנות פחות – הקלישאות שלי לשנה החדשה

השנה אני אקרא ספרים לפחות פעמיים בשבוע

פעם כשעוד הייתי ילדה תמה נטולת מודעות אופנתית (או מודעות בכלל), היו ספרי חברי הטובים ביותר, מפלטי מקשיי היומיום והבעיות החברתיות שחוויתי עוד ביסודי, ומהיום שלמדתי לקרוא נהגתי לבלוע ספרים בקצב מסחרר. גם כשבגרתי וחיי חברה התחילו להיות גם מנת חלקי, נהגתי לבטל תכניות עם חברות או להבריז (המילה הזאת עוד קיימת??) ממסיבות לוהטות לטובת ספר שלא יכולתי להפסיק לקרוא.  

השינוי התחיל אי שם בזמן התואר הראשון שכלל המון קריאה סיזיפית של חומר משפטי משמים. אחר כך נכנס המחשב לחיי ונכנסה העבודה המשרדית ובסוף יום עבודה לאחר אינספור שעות שבהן חלפו עיני על פני אלפי מילים ומאות משפטים לא היה דבר שהרתיע אותי יותר מאשר להעמיס קריאת מילים נוספות והטלוויזיה הפכה למאהב שאיתו הלכתי לישון ונרדמתי מידי ערב.  

אבל בתקופה האחרונה, געגוע ישן התחיל להתגנב לליבי ויחד עם העובדה שלאחרונה אני חווה טיפ טיפ טיפה טיפונת יותר שקט ואפילו טיפ טיפה טיפונת של חופש כשהילדים הולכים לשחק יחדיו, חזרתי לאהבה הראשונה שלי והצלחתי לגנוב פה ושם שעת קריאה ביום שבת באמצע היום! וכידוע, עם האוכל בא התאבון ולאחרונה ניערתי את האבק מספריית האיקאה המאולתרת בדירה וליבי יוצא אל שלל ספרים ויצירות מופת שעד כה עיקר תפקידם היה לקשט לי את הספריה…

השנה אני אתחיל לבשל (בעל כורחי…)

לפני חודשיים שיתפתי בפוסט הזה שאחרי כמעט 5 שנים של בלוגינג במקביל לעבודה במשרה מלאה החלטתי לעזוב את ה-  day job שבו אחזתי ב-11 השנים האחרונות בלשכה המשפטית של מנורה מבטחים לטובת הגשמת החלום והפיכתי לבלוגרית במשרה מלאה. ייתכן וזה נשמע מבחוץ נוצץ ומלהיב אבל יחד עם ההתרגשות ותחושת ההגשמה מגיעים גם חסרונות כשהעיקרי שבהם הוא ירידה משמעותית בהכנסה החודשית שלי וירידה באורח החיים של כולנו. רצה הגורל ובעוד שניכנתי בשלל כישורים חיוביים שעליהם אני מברכת כמעט מידי יום, גן הבישול שהיה כה ניכר באמי דילג מעלי וקפץ היישר אל אחי הקטן. וכך, בעוד שחבריהם של ילדי דיברו תמיד על “אוכל של אמא” כשנשאלה בתי הגדולה מה המאכל האוהב עליה היא השיבה במלוא הרצינות “פסטה של הבליקר”. 

כעת, כשאין הפרוטה מצויה עוד בכיסי, אין לי אלא למלא ביין את כוסי, לקחת נשימה עמוקה, ולהפסיק לשרוף את הסירים והמחבתות כי וואללה, זה יקר להחליף אותם…. ;-).

השנה אני אלמד לאהוב את עצמי לפחות כמו שביבי אוהב להיות דרמתי

אהבה עצמית מהי? שאלה טובה ופרס למוצא הישר. אז נכון שעם השנים לצד הצלוליט ופגעי הזמן בגוף ובעור הפנים (על אף היותי אדם מפרגן…;-) ) מגיעה גם קבלה עצמית, המרחק מקבלה לאהבה עוד שריר וקיים. אהבה עצמית היא להפסיק להתייסר על כך שאינני אמא מושלמת, או חצי מושלמת, או רבע. אהבה עצמית היא לדאוג לגוף שלי ולבריאות שלי לפחות כמו שאני מקפידה על של הילדים ואהבה עצמית היא ללמוד להרגיש נוח עם הבחירה שלי לנטוש את 8 שנות הלימוד של התואר הראשון והתואר השני, ואינספור שנותי כעורכת דין לטובת הגשמת חלום והפיכת תשוקה למקצוע (למקרה שפספסתם את הפרסום שלי בנושא בכל אחד מ 4,258,427 הפעמים הקודמות שכתבתי עליו…). 

בינתיים ועד שיקרה התהליך המיוחל אמשיך לאהוב את עצמי מספיק כדי להשקיע עבור עצמי ובעצמי באופנה ישראלית מקורית. 

השנה אני נגמלת מההתמכרות לסמארטפון

תודו שזה נשמע כמו החלטה נהדרת לשנה החדשה אבל בואו, ברשימת הדברים בעלי פוטנציאל התכנות גבוה יותר תוכלו למצוא: גמילה משוקולד, מתוק ופחממות, לישון 8 שעות בלילה, לתרגל מדיטיציה במשך שעה 4 פעמים בשבוע, לעבור למושב פסטורלי רגוע בצפון, להפסיק לקלל בכביש (או לפחות לקלל בלב בלי שאף אחד ישים לב…), טוקבקסיטים מרושעים יכחדו מן העולם, פוליטיקאים יקחו אחריות על מעשיהם, השמאל יעלה לשלטון (או יעלה לאנשהו), שלום עולמי. 

האופנה הישראלית והמעצבים הישראלים שבצילומים

הבגדים של רמה דוידזון – הבית לאופנה ישראלית

הבגדים המשגעים שבפוסט הם מהבוטיק של רמה דוידזון – הבית לאופנה ישראלית בוטיק מקסים שהקימה רמה, המכנה את עצמה כ”אוצרת בגדי מעצבות ישראליות ויד שניה” ובבואי לבחור את הבגדים לצילומים לא יכולתי להתאפק ורכשתי את החולצה השחורה והמלטפת הזאת שהפכה לאחד הפריטים החרושים שלי החורף. 

הסיפור האישי של רמה נגע לליבי במיוחד כי בדומה לדרך שאני עברתי ולמטרה שהצבתי במסגרת הבלוג להציג רק אופנה מקומית או אופנת ווינטאג’ או יד שניה איכותית, גם רמה שהייתה בעברה צרכנית לתפארת הקפיטליזם הבינה בוקר בהיר אחד כי האופן שבו היא צורכת לא תואם באמת את הצרכים שלה ובדיוק כמוני נהייתה ערה לערכי הקיימות. מהמקום הזה היא הקימה את “רמה – בית לאופנה ישראלית” אותו היא הגדירה כ”מקום שנותן הזדמנות חדשה לבגדים שפשוט מגיע להם יותר, כמונו”. 

בבוטיק של רמה יש בעיקר פריטים של מעצבות מעונות קודמות ובמספר מצומצם מאוד של פריטים מכל דגם אותם היא בחרה אחד אחד לפי טעמה וסגנונה האישי והמשובח או פריטי יד שניה מיוחדים במצב חדש ואיכותי, והכל בטווח מידות ידידותי למשתמשת: 32-50. רמה מקפידה לשמור על מחיר שווה לכל נפש ומעודדת גם את ערך הקיימות ומי שתביא אליה פריטים שהיא אינה לובשת אך במצב מצוין, תקבל 35% הנחה על הרכישה בחנות.

איפה אפשר למצוא את הבגדים של רמה

בימים אלו עובר הבוטיק של רמה למיקומו החדש ברחוב פעמי אביב 11 במושב גבעת חן והוא צפוי להפתח רשמית בחודש פברואר. חובבות השופינג אונליין יוכלו ממש ממש בקרוב לרכוש גם בחנות המקוונת שמוקמת בימים אלו ממש. 

בינתיים, תוכלו להתעדכן בפריטים השווים שהיא מביאה כל פעם (וחלק מהם נחטפים באותו היום…) גם בעמוד הפייסבוק של “רמה – בית לאופנה ישראלי” ובאינסטגרם

הנעליים של כפפרגל

אז נכון שבהתחשב בעובדה שאנחנו רק בחודש ינואר עוד מוקדם מכדי להכתיר את תגליות השנה שלי אבל כשיגיע הרגע, אין לי ספק שכפפרגל בהחלט יהיו ברשימה ואל תתנו לשם שמידת סקסיותו טעונה מעט שיפור להטעות, מדובר בתגלית של ממש! במותג נתקלתי לראשונה אצל חברה מהעבודה כבר לפני כמה שנים שאחת לכמה זמן הייתה מגיעה לעבודה עם זוג נעליים חדשות מגניבות וכל פעם כששאלתי אותה “מאיפה לה” השיבה שלגיסה יש מפעל לנעליים שהן גם נעלי נוחות איכותיות שמיוצרות כאן בארץ ברמת גימור גבוהה וגם מעוצבות להפליא והשוס הגדול הוא שאפשר לעצב אותן בעצמנו. מוקסמת מהרעיון על עיצוב משל עצמי משולב בנעל נוחה ואיכותית, הפעלתי עליה לחץ לא פיזי אך גם לא מתון כדי שתפגיש בינינו והנה התוצאה לפניכם. 

איך אני יכולה לעצב לעצמי נעל?

אז איך זה עובד? בוחרים את אחד הדגמים שבאתר כפפרגל. ואז בוחרים צבע, גובה עקב, צורה של העקב ואפילו מידה. אפשר לתפור את הנעל לפי האורך והרוחב של כל אחת. חובבות טרנד החיות ישמחו לגלות שאפשר גם לבחור בדוגמא עם פרינט חייתי כלשהי. 

איפה אפשר למצוא את כפפרגל?

לחברה יש שתי חנויות: האחת ברחוב אחוזה 115 רעננה והשניה ברחוב יפת 24 ביפו.

אפשר למצוא את הדגמים גם באתר ומי שרוצה לעצב לעצמה נעל כשהיא יושבת בנחת על הספה עם כוס יין (או קפה. למרות שאני תמיד בעד היין כי אפשר למצוא איפשהו בעולם מקום שבו כבר אחרי 17:00…) יכולה גם ליצור קשר אונליין מכאן

וכמובן שאי אפשר בלי קצת פייסוש ואינסטוש (אם כי בגילי הנוטה למופלג לא בטוח שחוקי לומר “אינסטוש” או “פייסוש” או “חוקי”…).

התכשיטים של רני כספי-סבח

מעצבת התכשיטים רני כספי-סבח היא ההתמכרות החדשה שלי ולהגנתי יאמר שהתמכרתי אליה עוד לפני שהיא הצטרפה לקורס “איך בלוג נולד” שמעבירות בלוגרית ההורות שירלי טמיר ואני, כך שעל אף שהחרמן הלאומי החדש אפי נוה ואנוכי משתייכים לאותה לשכת עורכי הדין, אי אפשר להאשים אותי בנפוטיזם… ;-).

רני מגדירה את עצמה קודם כל כ”זורמת”, ואם להשתמש במילותיה שלה מתוך האתר שלה: “זרמתי. אמרתי יותר “כן” מאשר “לא”, העזתי, התנסתי, וככה הגעתי לפה.” ועם מילים יפות כאלה, אפילו “מילאית” שכמוני נותרת ללא מילים נוספות להוסיף…

איפה אפשר למצוא את התכשיטים של רני כספי-סבח?

הסטודיו של רני כספי ממוקם ברחוב הברוש 55 במושב הקסום בורגתה שבאזור יישובי עמק חפר. בסטודיו אפשר כמובן לרכוש את התכשיטים אבל לא פחות מעניינות הן הסדנאות לנשים שבהן כל אחת יוצרת לעצמה תכשיט לפי בחירתה, טעמה ופרי דמיונה הפרוע או הרגוע. אישה אישה וטעמה. המתעניינות בקונספט יכולות למצוא כאן עוד פרטים. בנוסף, בסטודיו נערכים ירידים ואירועים שווים כמו אירוע שיכלול גם תצוגת אופנה שצפוי להתקיים בחודש מאי ובה צפויה לקחת חלק גם עבדתכן הנאמנה והמתולתלת ;-).  האירועים מתפרסמים גם בעמוד הפייסבוק וגם באינסטגרם

חובבות השופינג אונליין, תוכלנה למצוא הכל גם בחנות המקוונת ולגלות בחדווה על הדרך שהמחיר מזמין לא פחות מהתכשיט עצמו ;-). 

האיפור של תמי מרגלית

אם השם תמי מרגלית מצלצל לכם מוכר, זה מפני שהיא דאגה לי למקיאג’ בהפקת האופנה היפהפיה הזו והפכה אותי ליפה במציאות כמעט כמו שאני יוצאת תחת צילומיה של הצלמת ורד פרקש. ;-). אם בהפקה הקודמת הלכנו על צבעים רכים ורדרדים שהתאימו לפריטים שצילמנו, הפעם כיאה לסגנון הרוקיסטי בפוסט הזה ביקשתי וקיבלתי עיניים מודגשות ואודם אדום לתפארת. 

תמי מתמחה באיפור באירבראש והיא מאפרת גם כלות ונשים לאירועים וגם הפקות אופנה. בואו להכיר (ולקבל) ממנה עוד בעמוד הפייסבוק שלה ובאינסטגרם

מילת תודה ל”קפה עמליה” בכרם התימנים

צילומים הם ענין מאתגר, וכשמדובר בצילומים בחורף, שנקבעים ללא יכולת לקבל חיזוי צמוד ומדויק מדני רופ, הם ענין מאתגר אף יותר. את ההפקה הזו החלטנו לצלם בכרם התימנים שהרגיש כמו רקע מתאים לבחירות האופנתיות שבפוסט, וכמו שאפשר לראות בחלק מהתמונות היה יום מעט צונן מהרגיל אפילו במונחים מקומיים. אחרי נסיעה רווית פקקים מהרצליה + 40 דקות חיפוש חניה + מריבה עם מחלק בייצים שחנה כמו מ מנ מני מניאק וחסם לגמרי את הכביש, יצאתי עצבנית ועם פה מפיק מרגליות (מהסוג שלא אומרים ליד הילדים) והתיישבתי להמתין ליתר החבורה במקום הראשון שניכר בדרכי  – קפה “עמליה” ברחוב הלל הזקן 9 בתל אביב. הקפה היה מרווה, האוכל היה טעים ולא יקר, ובעיקר, הצוות שראה את מצוקתי, עייפותי ותסכולי היה מקסים וקיבל את פנינו באהבה ובפרגון על אף שהציוד שהיה עלינו: מתלה רווי בגדים, טרולי רווי נעליים, מזוודות עמוסות באיפור וכמובן ציוד צילום, תפסו שלושת רבעי מהמקום. אז הנה ההזדמנות הקטנה שלי להגיד תודה ולהמליץ מכל הלב לקפוץ למקום המקסים הזה, ולראות שלא הגזמתי ולו במעט. 

נהנית? אהבת? חיבבת?

אם נהנית מהפוסט, ותרצי לקרוא גם את הפוסטים הבאים,

אם מענין אותך להכיר מעצבים ישראלים חדשים ולעזור לתמוך בתעשיה המקומית הקטנה ובבעלות עסקים קטנות,

אם את רוצה לשמוע על הנחות, הטבות, אירועים והגרלות שניתנות רק לקוראות הבלוג,

מזמינה אותך (בשמחה וחדווה) להצטרף לרשימת הדיוור של “תלתלים”. עוד קצת למטה תמצאי חלונית להרשמה. 

ואם בא לך להעניק מעט אהבת חינם, אשמח גם ל”לייק” בעמוד הפייסבוק של “תלתלים”

Copyrighted Image

נגישות

אהבת את מה שקראת?

ואת רוצה לקבל הודעה על כל פוסט חדש

להיות הראשונה לדעת על ההגרלות השוות 

ועל ההנחות שמקבלות באופן בלעדי המנויות לבלוג,

 

הרשמי למועדון תלתלים.

נרשמת בהצלחה. כיף שהצטרפת