ייתכן ששמתם לב שככל שעובר הזמן, אני כותבת יותר ויותר על נושאים ירוקים ואוקולוגיים שמשלבים את עקרונות ה”אני מאמין” שלי בכל הנוגע לאופנה איטית ואופנה בת קיימא ואופנה אקולוגית ואחרי שסקרתי פה לאחרונה את ההתנסות המאוד מוצלחת שלי עם תחתוני מחזור רב פעמיים, הצטרפתי לקבוצות פייסבוק שעוסקות בחיים אקולוגיים יותר, אפס פסולת וצמצום הצריכה בחד פעמי וכך נתקלתי בהילה רונן בת ה-36, נשואה ואמא לשניים, ומנהלת פרויקטים באינטל, שהיא במקרה גם אחותה של הצלמת הנהדרת שמצלמת את רוב ההפקות שלי ורד פרקש, שעשתה שינוי מאוד גדול באורח החיים שלה ושל משפחתה כדי לחיות חיים אקולוגיים יותר ולגדל את הילדים שלה על אותם הערכים.

פגשתי אותה לראיון מענין על איך זה להיות חובבת אופנה ולצרוך אותה תוך הקפדה על שמירה על הסביבה, איך לגדל ילדים במרכז העיר על ערכים ירוקים וגם לשמוע עם איזה אתגרים היא מתמודדת.

הילה לובשת טוטאל לוק יד שניה. אני לובשת שרשרת מחנות יד שניה, חולצה שהייתה של אמי, חצאית של “בנות”. צילמה: ורד פרקש

הילה רונן.  צילמה: ורד פרקש

איך מיישמים חיים אקולוגים ואופנה אקולוגית בחיי היום יום

תמיד גילית ענין באקולוגיה ואיכות הסביבה?

“בגלל שגדלתי בבית שבו הייתה מודעות לנושא איכות הסביבה, תמיד הייתי יותר מודעת לנושא. בבית הפרדנו אשפה ועשינו שימוש חוזר במוצרים עוד הרבה לפני שכולם עסקו בזה. אני בדרך כלל משתדלת מאוד לסנן תכנים שמגיעים אליי לכן לא רואה חדשות, לא נכנסת לאתרי חדשות ואפילו ברדיו מעבירה למוזיקה כשמתחילות חדשות. אבל המידע על מצב החירום האקלימי שהעולם נמצא בו הגיע דווקא דרך קבוצת אמהות בפייסבוק. אמא אחת התוודתה שם על דכדוך שהיא חווה בעקבות משבר האקלים ואז התחלתי ללמוד את הנושא, את פועלה של גרטה טונברי הפעילה הסביבתית משבדיה ועוד אקטיביסטים בנושא ואת הפעילות של המרד בהכחדה בארץ ובעולם.”

במה השתנו חיי היום יום שלך בעקבות המודעות הסביבתית הזו?

“הם השתנו ללא היכר. אם בעבר הייתי צרכנית מכורה ולא היה עובר יום מבלי שהייתי מקבלת הודעה מהדואר שהגיעה חבילה, היום אני לא קונה כמעט שום דבר וכשאני כן שאני קונה, זה רק יד שניה או שמקבלת דברים שאנשים אחרים מוסרים. הפסקנו להשתמש בבית במוצרים חד פעמיים כולל מגבות נייר ומגבונים ובטח שאין כלים חד פעמיים. אני משתדלת לקנות כמה שיותר מוצרים בתפזורת עם אריזות שמביאה מהבית ופחות דברים שמגיעים ארוזים בפלסטיק חד פעמי. ויש עוד כל כך הרבה.”

אני עם תיק של POLA V. מיוצר בישראל ובכמויות קטנות. התיק הוא דו צדדי גם שחור וגם לבן כך שיכול לחסוך רכישת תיק נוסף.  צילמה: ורד פרקש

מה המקום של אופנה בחיים שלך ומה השתנה בעקבות המודעות הסביבתית?

“אופנה נושא מורכב אצלי, בעבר היה לי חלום להיות מעצבת אופנה ואחרי תקופה של לימודים הבנתי שהעולם הזה לא בשבילי. יש לי סטייל שמשתנה כל הזמן ואני אוהבת להפתיע ולהתחדש. אבל היחס שלי לאופנה מאוד השתנה בשנים האחרונות כחלק מהשינוי האקולוגי שעברתי. הפעם הראשונה שהרגשתי את זה הייתה כשהתחלתי ללכת לקניות ופתאום לא הייתה לי השראה לקנות שום דבר, כאילו משהו בתוכי הרגיש לא מאמין לשקר הזה של האופנה המהירה המתחלפת ופעם ראשונה שהרגשתי אשמה על רכישות שעשיתי. אחרי זה התחלתי ללכת וגם להפיק מסיבות להחלפת בגדים בעבודה ובקהילה ומצאתי שאני מרגישה הרבה יותר סיפוק להתחדש בצורה כזו. היום אני מתחדשת רק ביד שניה, אם זה בחנויות יד שניה או בארועי החלפת בגדים.”

הילה בטוטאל לוק יד שניה. אני עם שרשרת יד שניה, חולצה שהייתה של אמי, חצאית של “בנות”. צילמה: ורד פרקש

לפעמים אני מרגישה כמו במטריקס

מה הכי קשה לך בחיי היום יום?

“לפעמים זה מרגיש כאילו אני במטריקס ולקחתי את הגלולה האדומה כשכולם מסביב לקחו את הכחולה. אני נכנסת לסופר והכל עטוף בפלסטיק, בגן של הילדים אוכלים צהריים בחד פעמי (אני מנהלת מאבק מול עיריית גבעתיים להוצאת החד”פ מגני הילדים), בעבודה כולם אוכלים ושותים בחד פעמי (למרות שהכנתי תכנית נפלאה להנהלה למעבר לסביבת עבודה ירוקה). בקבוצות של העבודה כל יומיים שולחים איזה קוד הנחה לקנייה באיזו רשת אופנה ומסביבי כולם עדיין בלופ של לקנות ולקנות כי זול כי זמין, כי מהיר, כי היה לי יום קשה ואני צריכה להתעודד… אני חושבת שישראל משתרכת מאחור בתהליך של שינוי תודעה והמראה הזו מול הפנים שלי בכל מקום מאוד קשה.”

איך מגיבה הסביבה שלך לבחירות שאת עושה מתוך מטרה לשמור על הסביבה?

“לרוב כולם מאוד משבחים. אם אני נכנסת לחנות או מסעדה בשביל לקחת טייק אוי עם כלי מהבית בדרך כלל אקבל איזה ברכת “כל הכבוד” מהעובדים. כל פעם שמישהו מהעבודה מכניס משהו “ירוק” לחיים שלו הוא ידאג לבוא ולציין שזה בזכותי. הבעיה הכי גדולה בלהכניס שינוי כזה לחיים היא שהשינוי בדרך כלל יגרום לנו לעבוד יותר קשה, לשטוף עוד כוס, לתלות כביסה במקום לשים במייבש, לזכור לקחת כוס טרמית במקום לקחת חד פעמי בבית קפה… אנשים אוהבים נוחות יותר מכל דבר.”

הילה לובשת טוטאל לוק יד שניה; אני עם ג’קט של אסף פלג ומכנסיים של סטלה אנד לורי. שניהם מיוצרים בישראל. צילמה: ורד פרקש

הילה עם שרשרת שהייתה של סבתה, אני עם שרשרת מחנות יד שניה וחולצה שהייתה של אמי. צילמה: ורד פרקש

מה לגבי בעלך? הוא גם מקפיד כמוך?

“פחות ממני אבל הוא כן משתדל ליישר קו במקומות שהוא יכול.”

וזה לא משפיע על הזוגיות שלכם?

“אצלנו זה עובד סבבה, אבל זה עניין של תקשורת, גמישות של שני הצדדים וכבוד שאנחנו רוכשים אחד כלפי השניה.
כל עוד זה מתקיים אז אני מניחה ששינויים אצל אחד מבני הזוג יכולים לקבל מקום בלי ליצור ריחוק ומשקעים.”

הילה בטוטאל לוק יד שניה; אני עם חולצה יד שניה מ”רמה-בית לאופנה ישראלית” ומכנסיים של “סטלה אנד לורי”. צילמה: ורד פרקש

איפה המקומות שלך קשה ליישם את העקרונות האקולוגים שבחרת לחיות לפיהם?

“הקושי שלי משתנה עם הזמן כי אני כל פעם מצליחה להכניס עוד משהו קטן לשגרה שלי.
נכון להיום, יש לי קושי לצמצם פסולת, בעיקר כזו שמגיעה מקניות בסופר. לרוב המוצרים שאנחנו קונים אין פתרון אקולוגי לצרוך אותם, אני אפילו לא מצליחה למצוא ברוקולי שלא עטוף באיזה ניילון או קלקר או גם וגם. אז כל מה שנוגע למצרכי מזון לא קיבל אצלי פתרון הולם לחלוטין. אני כן משתדלת לקנות בתפזורת קטניות, דגנים, פירות יבשים ואגוזים ובאה מוכנה עם שקיות רב פעמיות מהבית.
קושי נוסף הוא בהזמנת משלוחי מזון. צמצמתי כמעט לאפס כי אין כיום דרך אקולוגית להעביר מזון במשלוח. מידי פעם כשעוד יוצא להזמין אני יוצאת שבורת לב מכמות הפלסטיק החד פעמי שנזרק אחרי זה. יצא לי כבר לעשות טייק אווי עם קופסאות מהבית שזה איזשהו פתרון.
חוסר תכנון הוא גם קושי, למרות שאני מנסה, לא תמיד זוכרת לקחת איתי כוס רב פעמית או קשים רב פעמיים ונתקעת עם מצבים שצריכה להחליט אם מוותרת על הפינוק עכשיו שרציתי קפה או שייק לדרך או שלוקחת בחד פעמי שמספק העסק וזה מגיע עם ייסורי מצפון.
אני בתקווה שככל שבעלי העסקים יאמצו פתרונות אקולוגיים כך הקושי שלנו הצרכנים יפחת, זה יגיע אבל רק אם זה שנבקש ונעיר לבעלי עסקים מזהמים ונבקש שימצאו חלופות.
אני מוצאת את עצמי “מתלוננת” באופן תדיר כדי שהתלונות האלו ירשמו ויצטברו.”

יש קולות שטוענים ששינוי אורך חיים ברמת המשפחה הוא בטל בשישים וחסר משמעות ועד שלא יהיה שינוי שיגיע מהממשלות ברמת הרגולציה אין הרבה טעם בשינויים קטנים בתוך הבית. מה דעתך על זה?

“כבר משנות השישים של המאה הקודמת מדענים מזהירים מהתוצאות העתידיות של ההתחממות הגלובלית. בעידן שלנו שממשלות מסתכלות מקסימום 4 שנים קדימה קשה להן לעשות שינויים שבאמת יטיבו עם עתיד הילדים והנכדים שלנו.  אם נחכה עד שזה יגיע מהממשלה, בטח ובטח הממשלה בישראל, לא בטוח שישאר לנו בית לחכות בו…

התפקיד של האזרח הקטן יכול להתחיל מהבית שלו, כצרכן. בשוק של היצע וביקוש הצרכנים צריכים להצביע עם הארנק ולהחליט לא לתת את הכסף שלהם לחברות שתורמות להרס הפלנטה. דרך נוספת להשפיע היא להצביע לאנשים שמבטיחים לשים את משבר האקלים בסדר העדיפויות. אני מרגישה ששינויים בחיים האישיים שלי מקרינים החוצה ונותנים לסביבה שלי דוגמה ובכך חוצים את גבולות הבית שלנו.”

הרבה אנשים רוצים להתחיל לחיות חיים ירוקים יותר אבל זה נדחה בגלל העומס של היום יום. איזה טיפ יש לך לתת שיעזור להם להתחיל לבצע כמה פעולות קטנות שיהפכו את החיים שלהם לקצת יותר ירוקים?

“יש חמישה דברים פשוטים יחסית שאפשר להתחיל בהם, וכמובן שלא חייבים להתחיל עם כולם ביחד:

1. להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית או באופניים ובאופן כללי להפחית שימוש ברכב פרטי.

2. לחסוך במים – לסגור את הברז בזמן גילוח או צחצוח ולקצר את זמן המקלחת.

3. לקנות תוצרת מקומית, מה שאפשר יד שנייה ולקנות רק מה שצריכים.

4. לצמצם פסולת, לעשות שימוש חוזר ומה שאי אפשר, למחזר.

5. לעצור רגע לפני שיוצאים מהבית ולחשוב – מה אני יכולה לקחת איתי שיחסוך שימוש במוצר חד פעמי בהמשך היום? ואז פשוט לשים בתיק – קש נירוסטה אם הילדים ירצו במסעדה לשתות מיץ, כוס רב פעמית אם ארצה לעבור בדרך לקנות קפה, שקי קניות רב פעמיים כי אולי אעבור בחנות בדרך, כלי אוכל רב פעמיים כי נעבור בשוק אוכל ונהיה רעבים.

אלו דברים שברגע שמתרגלים אליהם, הם נהיים פשוטים ואם כל אחד מאיתנו יעשה באופן קבוע אפילו רק חלק מהם, ההשפעה כבר תהיה גדולה והודגמה האישית שלנו, תרתום בסופו של דבר עוד אנשים לפעול ככה, ואני מאמינה גדולה שביחד אנחנו לגמרי יכולים לשנות את העולם.”

הילה בטוטאל לוק יד שניה, אני עם ג’קט של אסף פלג – מיוצר בישראל. צילמה: ורד פרקש

כפפות ממסיבת החלפת הבגדים של “רמה – בית לאופנה ישראלית”, תיק של POLA V שמיוצר בישראל ובכמויות קטנות. צילמה: ורד פרקש

תרצי לשמוע עוד ממני?

אם נהנית עד עמקי נשמתך, או אפילו רק קצת, ותרצי להמשיך ולקרוא את הגיגי ומשנתי גם בהמשך,

אם רוצה להכיר עוד יוצרות מקומיות ובעלות עסקים קטנים בשלל תחומים,

אם את רוצה לדעת על ההגרלות שאני עורכת רק לקוראות הבלוג בפינת “הארון השווה שלי”,

אז בואי ותצטרפי לרשימת הדיוור של “תלתלים” עוד קצת למטה בחלונית ההרשמה.

ואם התעוררת במצב רוח נדיב ומפרגן במיוחד, אשמח לשמוע מה חשבת כאן למטה בתגובות, אשמח ל”לייק” בעמוד הפייסבוק של “תלתלים”, ואשמח לראות אותך באינסטגרם המתולתל שלי.

Copyrighted Image

נגישות

אהבת את מה שקראת?

ואת רוצה לקבל הודעה על כל פוסט חדש

להיות הראשונה לדעת על ההגרלות השוות 

ועל ההנחות שמקבלות באופן בלעדי המנויות לבלוג,

 

הרשמי למועדון תלתלים.

נרשמת בהצלחה. כיף שהצטרפת