משחר ההיסטוריה אהב המין האנושי להסתכל בערגה אל עבר הנוסטלגיה ולחשוב שפעם היה פה יותר טוב. אז נכון שהשנה הנוכחית עם כל ענייני הקורונה בהחלט מזמנת לנו התרפקות על ימים שבהם יכולנו לשבת בבתי קפה, לראות סרט בקולנוע ולקפוץ לנופשון קטן בחו"ל מתי שהתחשק. 

אבל כדי לא לבלבל געגוע עם נוסטלגיה, החלטתי להזכיר שפעם, כלומר בניינטיז, למרות שהייתה כאן מוזיקה מצוינת והרבה זעם נעורים משובח, היו גם לא מעט סיבות להתבייש, ואין כמו ימיו הראשונים של הערוץ השני שהביא איתו את עולם הפרסום "ממש כמו באמריקה" כדי שנוכל להגיד תודה שקצת התקדמנו מאז….

פרסומות מהניינטיז שאין סיכוי שהיו עוברות היום

"להפשיט תפוז" – WTF??

בשנת 1995 המועצה לשיווק פירות הדר יצאה עם פרסומת שמטרתה להדליק אותנו על תפוזים בצורה הכי מינית שאפשר. הפרסומת העלאק אומנותית צולמה בשחור לבן כאשר הפריטים היחידם בסרטון שהם בצבע הם התפוז ופריטים בצבע כתום שלובשות הנשים בפרסומת, וכל זה מתרחש כשברקע הג'ינגל "להפשיט תפוז" שמתנגן לכל אורכה. 

במהלך הפרסומת נמצא גבר שמקלף תפוז ותוך כדי מסתכל על נשים סביבו ועם כל קילוף שלו נחשף פריט לבוש או איבר בגוף האישה כשהוא בצבע כתום. פעם אחת אלה תחתוניה הכתומים של רוכבת גלגיליות, פעם אלו תלתליה הכתומים של מישהי והשיא, אישה שכל בגדיה נופלים ממנה באמצע הרחוב ומתגלים בגדיה התחתונים מתחת בצבע כתום כמובן. 

הייתי בת 15 כשהפרסומת יצאה ואני זוכרת עד היום את אי הנוחות, שלא לומר תחושת ההטרדה שחוויתי רק מלצפות בה. ולא זכור לי שסביבי יצא קול מחמאה או שיח ציבורי על הבעייתיות הכל כך גדולה שבה. אני יכולה רק להתנחם בידיעה שהיום אין סיכוי שפרסומת כזאת הייתה עוברת. 

"רואים שיש לך פלפל"

אם גדלתם והתבגרתם בשנות ה-90 אין שום סיכוי ששכחתם את הפרסומת שהפכה את יעל בר זוהר לנערה הכי מפורסמת בישראל: הפרסומת של בגדי הים של חברת "פלפל". 

לטובת מי ששכח, קבלו תזכורת קטנה שלא לומר, מטרידה: יעל בר זוהר (באותם ימים הייתה בת 16) בתפקיד הלוליטה בתלבושת בית ספר פרטי, בורחת ממסדרונות בית הספר (מסר בעייתי מספר 1), קופצת מהחלון (מסר בעייתי מספר 2), נכנסת לג'יפ של ליאור מילר שבבירור עבר מזמן את גיל ההתבגרות (מסר בעייתי מספר 3), מורידה את תלבושת בית הספר בתנועות מפתות מול ליאור מילר שנשאר לבוש לכל אורך הפרסומת (מסר בעייתי מספר 4), ואז חוזרת לבית הספר כשחברותיה לכיתה מצביעות עליה ומתלחששות א-לה סלאט שיימינג (מסר בעייתי מספר 134,873). ואחרי כל זה, מופיע הסלוגן "רואים שיש לך פלפל". 

ואם לסכם, מסתבר שבשנת 1996 אם רצינו להיות פלפליות היינו צריכות לקפוץ מהחלון, לפתות גבר, להתפשט ושחברות יקראו לנו שרמוטות אחר כך. אז…. מי אמר "בעילת קטינה" ולא קיבל??

"אשכוליות או לא להיות" 

המועצה לשיווק פרי ההדר שכמו שכבר הבנתם, לא משנה כמה תפוזים טעימים היא אכלה, הרבה טעם, לא היה לה…. הצליחה להתעלות אפילו על עצמה עם הפרסומת שנראתה יותר כמו סאטירה על פרסומות סקסיסטיות מאשר פרסומת אמיתית אבל הפלא ופלא, היא הייתה לגמרי אמיתית בימים שבהם עוד קראו לפרסומות "תשדירי שירות". 

בפרסומת רואים חבורת נשים צועדות עם חולצות צהובות שמדגישות היטב את צמד "האשכוליות" שלהן וברקע נשמעים יתרונותיה של האשכולית לגברים ולנשים. לנשים נאמר שהאשכוליות תעשה אותן יפות ואילו את הגברים, בריאים. 

תפוזינה

הפרסומת של תפוזינה ("תפו תפו תפו תפוזינה….") הייתה יכולה להזכר דווקא כפרסומת מתוקה וחיננית אלמלא העירום הלא מרומז בעליל והמוגזם שבה. לטובת מי ששכח, אי שם בשנת 1994 הביאו למחוזותינו דוגמנית הולנדית חמודה, עם שיער קצוץ בצבע כתום וחיוך מלא אור. הפרסומת מתמקדת ביום קיץ חם בפקק תנועה. נערת תפוזינה קופצת בחינניות מהפקק, לבושה ג'ינס קצר וחולצה לבנה שקופה בלי חזיה כמובן. כדי להתמודד עם החום, היא מפעילה ברז כיבוי והופכת את הרכב שלה לג'קוזי שאליו היא נכנסת עם החולצה הלבנה שהופכת כמובן לשקופה לחלוטין. 

אז מה הקשר בין פטמות זקורות למיץ תפוזים? בערך כמו הקשר שיש למיץ הממותק והסינטטי של "תפוזינה", למיץ תפוזים אמיתי….אבל היי, העיקר שהראנו ציצי…

הפרסומת של קסטרו עם יעל אבקסיס וליאור מילר

היה לי לא פשוט לשים את הפרסומת הזאת ב- walk of shame הזה בעיקר משום שבזמן אמת כשהיא שודרה, התמוגגתי ממנה לגמרי. כמה אהבתי אז את יעל אבקסיס ובזכות הפרסומת ששודרה כשהייתי בת 14, גיליתי את רדיוהד שפתחו בפני עולם ומלואו. ועד היום, צבע בורדו יין, מעורר בי תחושות חמימות. 

אבל אם נתעלם רגע מהנוסטלגיה, מהמוזיקה וכן, גם מהארט המצוין שמאפיין את צילום הפרסומת, מדובר בסך הכל בפרסומת שמעודדת תקיפה מלווה בפדופיליה. שימו לב שהפרסומת מתחילה בפיתוי של ילדה צעירה שעומדת על המרפסת ומסתכלת על ליאור מילר. בהמשך, אנחנו רואים נערה מבועתת בצדק רב יש לומר, ממעשה "החשיפה" של ליאור מילר. אז נכון שיעל אבקסיס מוצגת כאן כמי שתובעת בחזרה את השוויון המגדרי אבל זה לא מפחית מהבעייתיות שמלווה את הפרסומת לכל אורכה, ואני יכולה רק להתנחם במחשבה שסביר להניח שהיום, יעל אבקסיס לא הייתה מסכימה להשתתף בפרסומת כזאת, מה שאני לא בטוחה שאפשר להגיד על קסטרו שעדיין ששים לצלם פרסומות בעלות וויב מיני וחושפני…..

שנמשיך?

אם נהנית מהפוסט, ותרצי להמשיך ולשמוע ממני עוד קצת,

אם את אוהבת להכיר מעצבים ויוצרים מקומיים שלא הכרת, ולעזור לתמוך בעסקים קטנים,

אם את רוצה לדעת על הנחות, מתנות, מכירות, מבצעים והגרלות שמיועדות רק לקוראות הבלוג, כמו אלה שבפינת "הארון השווה שלי", 

אז בואי ותצטרפי לרשימת הדיוור של "תלתלים" למטה בחלונית ההרשמה. 

אשמח לשמוע מה חשבת על הפוסט כאן למטה בתגובות, ואשמח לראות אותך גם באינסטגרם המתולתל והצבעוני שלי ול"לייק" קטן וחינני בעמוד הפייסבוק של "תלתלים"

Copyrighted Image

נגישות

אהבת את מה שקראת?

ואת רוצה לקבל הודעה על כל פוסט חדש

להיות הראשונה לדעת על ההגרלות השוות 

ועל ההנחות שמקבלות באופן בלעדי המנויות לבלוג,

 

הרשמי למועדון תלתלים.

נרשמת בהצלחה. כיף שהצטרפת