יום ממוצע בחיי אמא ממוצעת
עברנו דרך ארוכה ומוצלחת מהיום שבו כל תפקידנו התמצה בלהביא עוללים לעולם ולספק את צרכי גברברנו האבודים, למקום שבו אנחנו נמצאות היום מוכנות ומזומנות לנהל את העולם. אבל בואו נודה על האמת: לא מרגיש כאילו העולם ממתין לניהולנו ובסך הכל קל זה לא. אמנם יצאנו מהמטבח וחלקנו (כלומר – אני 😉) נשבעו לעולם לא לשוב אליו ויצאנו לכבוש קריירות מפוארות אבל הבעיה העיקרית היא, שנראה שאף אחד לא נכנס לאכלס את המטבח במקומנו…
יום ממוצע של אמא מתחיל בהתעוררות לפנות בוקר, התארגנות וארגון הילדים, הכנת סנדוויצ'ים מושקעים ומנקרי עיניים כדי שחלילה לא יהיה מי שיעלז עלינו שאיננו משקיעות בכריך לילדים (חמסה חמסה). טסות היישר לעבודה שבה אנחנו מתנהלות ביעילות וונדרוומנית שלא ברור כיצד לא הפכה עד היום לספורט אולימפי, אוספות את הילדים, משעשעות, מחנכות, מטפלות, משכיבות לישון, מסדרות, מארגנות, מדיחות, מתקלחות ומתוקתקות למפגש לילי עם חברות.
אם אתן כמוני ומסרבות לתת לתלאות היום לגרוע ולו גרם אחד של סטייל או טיפוח (כי סרום זה החיים), וודאי תסכימו כי מלתחה ראויה המותאמת ללו"ז שכזה היא ענין מתבקש וכזו היא, המלתחה שמיוצרת על ידי Feyge – מותג אופנה שמעוצב על ידי בת אל המקסימה, אמא בעצמה שיודעת דבר או שניים על אתגריה של האמא הוונדרוומנית וצרכיה הפאשניסטיים.
צילום: ורד פרקש; שמלה: feyge; שרשרת "לנשום": סטודיו Di ve Da
אז איך נראה יום טיפוסי בחיינו?
תחנה ראשונה – תקומה, השקמה וקפה
עוד בינקותי, הייתי ממשכימי הקום שבעולם של "לא הורים" הכוונה לשבע בבוקר ביום חול ושמונה בבוקר ביום שבת. אבל היום, עם כניסתו של גור הקטן לחיינו לפני שנה ותשעה חודשים שמלאים אמנם באהבה הורית אינסופית אך גם במחסור חמור של שעות שינה, חוש שיפוט או רציונאליות כללית, מתחילים הבקרים שלי באופן מעורפל למדי אי שם בין השעות ארבע לחמש. אחת לכמה חודשים גור מפתיע ומפנק וישן לילה רצוף עד השעה חמש ועשרה! עד שש וחצי בערך אני שוכבת שרועה על הספה לצידו במצב קטטוני ולאט לאט ואחרי שתי כוסות קפה רצופות מתחילה להתאושש וניגשת לארון הבגדים לבחור לעצמי מלבוש ליום העבודה.
צילום: ורד פרקש; שמלה: feyge
תחנה שניה – פן ולהתרענן
אחרי 2 כוסות קפה ברצף מתחיל הערפל לסגת, וצריך להחזיר לשיער מהנפח שאבד בהמרחות על הספה ולרענן את הפנים במים קרים שמצליחים במחי טיפה קפואה לסייע אפילו לעיגולים השחורים העיקשים ביותר שמתחת לעיניים.
אני ומייבש השיער החתיך של דייסון שאותו סקרתי בפוסט הזה.
צילום: ורד פרקש; שמלה: feyge
צילום: ורד פרקש; שמלה: feyge
תחנה שלישית – שלוש ארבע ולעבודה
אם חשבתם שחיי מורכבים מרצף מתמשך של הפקות אופנה פוטוגניות משל הייתי הגרסה הישראלית, הנמוכה ובעלת הצלוליט של קיילי ג'נר, ייתכן שתופתעו מעט לשמוע שב – Day job שלי אני עובדת כעורכת דין בחברת מבטחים. זה אומר שאת חולצות הפיאטים, חצאיות הטול והעליוניות המנצנצות שלי אני שומרת למפגשים חברתיים, דייטים לוהטים וצילומים. לעבודה אני לובשת בעיקר שמלות שיחמיאו לגרסתי הבודלישסית באופן יחסי לאיך שנראתי בימים שמעבר להרי החושך לפני ההריונות, ויחמיאו לקימורים שנולדו על גופי עם הילדים (לפני כן גזרתי הייתה נערית קמעה) אך יסתירו את מה שנותר מהבטן שנאלצה להתמתח לגדלים לא הגיוניים בזמן שארזה, שמרה וטיפחה בתוכה שני ילדים מושלמים.
צילום: ורד פרקש; שמלה: feyge
צילום: ורד פרקש; שמלה: feyge; תיק: DFV; שרשרת: גלית רונדין; משקפי שמש: רזילי.
תחנה רביעית- הפסקת קפה
קפה הוא מוטיב חוזר בחיי . . . ריח הקפה המשכר עוזר לי להתניע את הסטרטר בתחילת היום והוא תוספת הכרחית להמשך כדי לצלוח את חלקו השני של היום המכונה "העבודה השניה עם הבוסים הכי קשוחים". כעורכת דין ידעתי גם ידעתי עמיתים למקצוע בעלי יכולות שכנוע מעוררות השתאות וקנאה אך שום משא ומתן שידעתי בשנות קריירותי הרבות לא התקרב בתחכומו למשאים ומתנים שאני מוצאת עצמי מנהלת עם ביתי סתיו שנושקת לגיל חמש. לכן, רגע לפני המפגש בחציו השני של היום שבו אני הופכת ממנהלת למנוהלת על ידי שני הזאטוטים, אני מקפידה לקחת רגע אחרון לעצמי עם קפה אחד אחרון.
צילום: ורד פרקש; שמלה: feyge; משקפי שמש: רזילי
צילום: ורד פרקש; שמלה: feyge
צילום: ורד פרקש; שמלה: feyge; שרשרת "לנשום": סטודיו Di ve Da; טבעת אבן: Petite delights
תחנה חמישית – בילוי עם אנשים יקרים
בגיל ההתבגרות הקשרים עם חברות נראה לי כמו הדבר החשוב ביותר בעולם. על אף שגדלתי בימי הביניים בעידן טרם מכשירים סלולאריים, טאבלטים, מחשבים ניידים, ICQ ואפילו אינטרנט, לא עברו יותר משעתיים מבלי ששוחחתי עם חברה דרך הדינוזאור שנקרא "טלפון קווי" (ולא אלחוטי!).
אבל היום בין התלאות ושלל המשימות לצערי עוברים ימים רבים מבלי שאזכה לפגוש חברה אהובה מבלי שתלוי עלינו עולל כלשהו. לכן מידי כמה שבועות, אני מקפידה לקבוע מספיק זמן מראש עם חברה אהובה, בשעה הגיונית וסבירה, לשריין מראש את הבעלים, ולצאת לשעתיים של אסקפיזם שבו אנו לובשות את מיטב מחלצותנו ונפגשות במקום כלשהו שבו האוכל יקר להחריד, ואז לרגע קט בלבד (שחולף מהר מידי) נראים חיי באותם צבעים פוטוגניים כמו פיד האינסטגרם הערוך והמפולטר שלי .
צילום: ורד פרקש; שמלה: feyge; נעליים: יונייטד ניוד
צילום: ורד פרקש; שמלה: feyge
צילום: ורד פרקש; שמלה: feyge; נעליים: יונייטד ניוד
תחנה שישית – פרפר לילה וחיית מסיבות
פעם לפני 13 שנים ומינוס שני ילדים ובעל עבדתי כברמנית במועדון האלקטרוני המצוין "הצופה" שהחזיר את נשמתו לבורא המועדונים מוקדם בהרבה מהצפוי. באופן קבוע המשמרת שלי הייתה משמרת סגירת הבר שהייתה מתחילה בשעה חצות ומסתיימת אי שם בשעות הבוקר המוקדמות.
חלפו הימים, הגיעו הילדים ובדרך כלל בשעה 22:30 תוכלו למצאני בדרכי למיטתי. אבל אחת למספר חודשים, אחרי שנ"צ איכותי או בחו"ל נטולת ילדים אני מעלה זכרונות רחוקים ומתוקים על הימים שבהם כל ישיבה על הבר כללה שמלה מפוארת, איזה פלרטוט קטן ומשקה על חשבון הבית…
צילום: ורד פרקש; שמלה: feyge; שרשרת: גלית רונדין
צילום: ורד פרקש; שמלה: feyge
צילום: ורד פרקש; שמלה: feyge; נעליים: יונייטד ניוד
כמה מילים על מותג הבגדים feyge ועל הבגדים שצילמנו להפקה
בעבר כבר כתבתי על כך שהבלוג עבורי הוא עוד אמצעי ליצירת דיאלוג שמיימי עם אמי ז"ל שהייתה אושיית סטייל נפלאה. לכן התרגשתי לקרוא כיצד נוצר המותג Feyge Fashion Design שנולד בדומה לסיפור שלי, כאשר בת אל נתקלה לפני כעשר שנים במקרה במכונת התפירה הישנה של אמה ז"ל שהייתה תופרת ורוקמת. המותג אף נקרא על שם האם: Feyge.
"התחלתי לעצב ולתפור שמלות שתמיד רציתי שיהיו לי, שמלות שיהיו נעימות ללבוש בגזרות מחמיאות. מעולם לא תפרתי או עסקתי באופנה לפני כן, לכן הופתעתי כאשר החלו להגיע מחמאות. כשהתחילו להגיע גם הזמנות מחנויות קטנות ומבוטיק המעצבים הבנתי שזה הייעוד שלי." מספרת בת אל.
מידי שנה יוצאות שתי קולקציות: קיץ וחורף שמחולקות ל-3 קטגוריות: classic, daybyday ו party. בת אל מקפידה על בדים איכותיים נעימים למגע (ובתור אחת שהצטלמה עם מגוון מהם במשך כמה שעות אני בהחלט מאשרת).
Feyge ידועה בעיקר בזכות שמלות נשיות, גזרות ארוכות המתאימות גם לנשים מאוד גבוהות (לא אני לצערי) ותמחור הוגן שמהווה חלק מהאג'נדה של המותג. הפריטים מגיעים במגוון רחב של סגנונות עם נגיעת הבוהו האורבנית וחשיבה על המרווח הנכון שבין השמלה לגוף.
צילום: ורד פרקש; שמלה: feyge
צילום: ורד פרקש; שמלה: feyge; נעליים: יונייטד ניוד
מכירה מיוחדת לרגל החג
במהלך חול המועד מתארח המותג בחנות של מעצבת התכשיטים שלי דהרי. באירוע תושק קולקציית סתיו 2017 (שאת חלקה הצגתי בפוסט) שתמכר ב-15%.
האירוע יתקיים במועדים 6.10.17, ובין ה- 8.10. ועד 11.10, בשעות 9:30 עד 20:00 ובערב חג ויום שישי 9:30 עד 16:00 ברחוב רבי פנחס 14, מתחם שוק הפשפשים, תל אביב-יפו.
בהזדמנות זו מבקשת להודות למלון עלמה התל אביבי שאירח אותנו כל כך יפה בצילומים.
אשמח מאוד לשמוע את התגובה שלכם למטה, וישמח אותי לא פחות, אם תפנקו ב"לייק" בעמוד הפייסבוק של "תלתלים" ואם גם נהנית לקרוא ובא לך באמת לפנק, אשמח מאוד אם תצטרפי לרשימת הדיוור של "תלתלים" בכל אחד מהבנארים שקופצים פה מידי פעם או למטה בסוף סוף הפוסט.
צילומים נפלאים
אוהבת את הפוסטים המושקעים שלך ❤️
איזה כיף לשמוע. תודה יקירה וחג שמח
אז כמו שאמרתי לך, אני אגיע לפוסט הזה, אכן הגעתי ואיזה כיף שזה קרה. משעשעת כהרגלך עם גודש של סטייל ותמונות מהממות?.
זה אומר שעוד לא ילדת?? 😉
וואו!גמעתי בשקיקה.
יום בחייך גדוש בסטייל ובעיקר בתשוקה גדולה למה שאת עושה וזה תכלס הכי הכי חשוב!
נהניתי,נרשמתי.
חג שמייח❤
לימור, בדרך כלל אין לי בעיה למצוא את המילים הנכונות אבל התגובה החמה והנפלאה שלך הצליחה לגרום לי להתקשות ולמצוא את המילים להודות לך אז המון המון תודה לך. את מקסימה
איזה כיף לשטוף את העיניים ב-24 שעות הפוטוגניות שלך. אוהבת את השיק הקליל של הבגדים, נראה לא מתאמץ ועדיין מעולה
איכשהו נראה לי שזה גם השיק שלך, גם אם את לא מודה בזה… 😉
יום בחייך, נראה עמוס אבל מלא בפרטים קטנים מלאים באהבה! כרגיל התוכן מרגש, והצילומים ממלאים בהשראה!
תודה רבה יקירה. אין לי ספק שיום ממוצע שלך נראה לא שונה בהרבה, וגם הוא עמוס בסטייל והשראה.
איזו מהממת את! התמונות והסיפור מעוררים אופטימיות כיפית, כאילו אנחנו לא יודעות איזה קשה זה לפעמים להחזיק בזאטוטים, בקריירה ובבית בו זמנית
איזה כיף שאת אומרת את זה. החיים שלנו כאילו מובנים מאליהם" אבל זה ממש ממש קשה. הכי מגיע לנו פרס!
הצחקת אותי הילה! אני חושבת שאני צריכה לעשות חושבין בקשר למלתחה שלי. יכול להיות שגינס קצר וחולצה מתחלפת כבר לא מספיק?
לג'ינס וטי שירט תמיד יהיה מקום של כבוד, רק צריך שזה יהיה הג'ינס הנכון, עם הטי שירט הנכון, והשרשרת המשדרגת. אלוהים בפרטים הקטנים, מי כמוך יודעת 😉
החיים החיים החיים. לא יעזור לך, אפילו שאני מכירה היטב את הלוקישן המושלם הזה, הפכת אותו לשלך, ויכולתי לתאר כל שלב ביום שלך איך הוא מתרחש. הבגדים נורא יפים, ולא הכרתי את המותג בכלל, אז אני שמחה שעשית את ההכרות באופן ככ מוצלח! שאפו על הוונדר וומן, את אצלי מזמן כזו וחג שמח עם מלא מנוחה!
את כזאת מקסימה ציפי, וכל מילה שלך נפלאה ומחממת. שמחה מאוד שהבלוג זימן לחיים שלי גם אותך!
פוסט על החיים האמיתיים!בית,ילדים,נכדים במקרה שלי,עסקורצון לטרוף את החיים בכייף.אהבתי מאד .
ואם ורד תוציא גם אותי כל כך פוטוגנית אז באמת היא מוכשרת?
רחל תודה רבה לך על המילים החמות. העלת בי רעיון, לעשות גם פוסט מעיניים של סבתא! ולגבי ורד – היא אלופת עולם. אין משהו שהיא לא יודעת לעשות
איזה פוסט כיפי 🙂 עשית לי בוסטר נוסטלגיה היסטרי!!!
כבר מלאנתה זמן ניסיתי להיזכר בשם של מועדון הצופה! והנה, רק הייתי צריכה לשאול אותך, מסתבר ?
מדהים שלא משנה כמה אנחנו קרובות היום אנחנו כל פעם מגלות עוד נקודות נושקות בהיסטוריה שלנו
פוסט מרענן !! והתמונות סוףף
תודה רבה רבה
את משהו! איזה פוסט נהדר והתמונות, התמונות כ"כ נינוחות ויפות. נראה לי שאני מתחילה לעקוב אחרי בלוגריות אופנה
במקום לעקוב אחרי בלוגריות אופנה, אולי פשוט תפתחי עוד בלוג – של אופנה. אני בטוחה שיהיה נפלא